טו וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ טז וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם קַח־לְךָ֙ עֵ֣ץ אֶחָ֔ד וּכְתֹ֤ב עָלָיו֙ לִֽיהוּדָ֔ה וְלִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל חֲבֵרָ֑יו וּלְקַח֙ עֵ֣ץ אֶחָ֔ד וּכְת֣וֹב עָלָ֗יו לְיוֹסֵף֙ עֵ֣ץ אֶפְרַ֔יִם וְכָל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל חֲבֵרָֽיו׃ יז וְקָרַ֨ב אֹתָ֜ם אֶחָ֧ד אֶל־אֶחָ֛ד לְךָ֖ לְעֵ֣ץ אֶחָ֑ד וְהָי֥וּ לַֽאֲחָדִ֖ים בְּיָדֶֽךָ׃
֍ ֍ ֍
(טו) וַיְהִי דְבַר יְיָ אֵלַי לֵאמֹר, לאחר שהראה לו במראה הנבואה איך יחיו העצמות היבשות ותכנס בהם רוח חיות רוחנית, ואיך תכנס רוח חיים בגוף האומה כולה, הראה לו עתה כיצד תהיה ההנהגה הראויה של ישראל ומלכיהם, באופן שלא ימותו שוב, ואיך ישובו אל ה' על ידי שמירת תורתו ומצוותיו.
(טז) וְאַתָּה בֶן אָדָם, קַח לְךָ עֵץ אֶחָד, וּכְתֹב עָלָיו את המילים 'לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו', כי עץ זה הוא המשל למלכות שבט יהודה, ולחבריו משאר השבטים, שהם שבט בנימין כולו, ואותם משבט לוי ומשאר השבטים שנילוו למלכות יהודה. וּלְקַח עֵץ אֶחָד נוסף, וּכְתוֹב עָלָיו את המילים 'לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו', ועץ זה הוא המשל למלכות ישראל, שהתחילה מירבעם בן נבט שהיה משבט אפרים, ואליו התחברו כל עשרת השבטים.
(יז) וְקָרַב אֹתָם – את שני העצים אֶחָד אֶל אֶחָד, שיהיו לְךָ באחיזת ידך כאילו היו לְעֵץ אֶחָד, ואז יהיה נס וְהָיוּ שני העצים לַאֲחָדִים ממש בְּיָדֶךָ, כי יתחברו להיות עץ אחד.
