יב לָכֵן֩ הִנָּבֵ֨א וְאָֽמַרְתָּ֜ אֲלֵיהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנֵּה֩ אֲנִ֨י פֹתֵ֜חַ אֶת־קִבְרֽוֹתֵיכֶ֗ם וְהַֽעֲלֵיתִ֥י אֶתְכֶ֛ם מִקִּבְרֽוֹתֵיכֶ֖ם עַמִּ֑י וְהֵֽבֵאתִ֥י אֶתְכֶ֖ם אֶל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃ יג וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה בְּפִתְחִ֣י אֶת־קִבְרֽוֹתֵיכֶ֗ם וּבְהַֽעֲלוֹתִ֥י אֶתְכֶ֛ם מִקִּבְרֽוֹתֵיכֶ֖ם עַמִּֽי׃ יד וְנָֽתַתִּ֨י רוּחִ֤י בָכֶם֙ וִֽחְיִיתֶ֔ם וְהִנַּחְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם עַל־אַדְמַתְכֶ֑ם וִֽידַעְתֶּ֞ם כִּֽי־אֲנִ֧י יְהוָ֛ה דִּבַּ֥רְתִּי וְעָשִׂ֖יתִי נְאֻם־יְהוָֽה׃
֍ ֍ ֍
(יב) לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת כל קִבְרוֹתֵיכֶם, של הצדיקים ושל הרשעים, הצדיקים יקומו לחיי עולם והרשעים לחרפה ולדראון עולם, וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי – אעלה מהקברים לחיי עולם רק את 'עמי', הצדיקים שבכם, וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, כי רק בה תהיה תחיית המתים לחיי עולם, והצדיקים הקבורים בחוץ לארץ יגיעו תחילה לאדמת ישראל, ושם יחיו. ובכך נרמזה גם תחיית האומה, כי זהו משל לכך שיסיר ה' מעל ישראל את עול הגלות, שכביכול היו ישראל 'קבורים' באותה גלות, אך יעלה ה' מהגלות רק את הצדיקים, המכונים 'עמי'.
(יג) וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה', בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם, וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי, וידיעה זו תהיה בין בזמן תחיית המתים בפועל, ובין בעליה מהגלות כפי שנרמזה במשך זה, כיון ששני הדברים הללו לא יהיו בדרכי הטבע, ועל ידם יכירו הכל כי יד ה' עשתה זאת.
(יד) וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם, וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַתְכֶם, וִידַעְתֶּם שכך יהיה, כִּי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי לעשות זאת לעתיד לבא, וְעָשִׂיתִי זאת כבר עתה בימי יחזקאל, והיה זה סימן גם לתחיית המתים העתידית, וגם לתחיית האומה בכללה, לאחר שמחמת עוונותיהם נעשו כמו העצמות היבשות שאין בהם כל הכנה לְחַיּוּת רוחנית מחודשת, וה' יחיה אותם ויעלה אותם לארץ ישראל, נְאֻם ה'.
