ג. הנכנס לבית הכנסת יזהר להתעכב מעט בפתח קודם שיכנס, ולהראות עצמו ירא וחרד ומזדעזע ליכנס בהיכל מלכו של עולם, וענין זה מועיל מאד אל השלימות של האדם ואל ההשגה, וזהו סוד הפסוק 'ומקדשי תיראו', גם זה מה שאמרו בגמרא בענין אחיתופל שלימדו לדוד המלך ע"ה פסוק 'בבית אלקים נהלך ברגש', שרמוז גם כן ענין 'ברגש', שיתרגש האדם ויזדעזע בעת כניסתו בבית אלקים, שהוא בית הכנסת, עכ"ל רבינו ז"ל בשער הכונות יע"ש:
בכל יום כשיכנס לבית הכנסת יעמוד בפתח ויאמר פסוק 'ואני ברוב חסדך' וכו' ויכנס, וכשהוא נכנס והולך שם יאמר אחר הפסוק הנזכר את הפסוק 'השם צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה', והוא פסוק של אברהם אבינו ע"ה, ואחריו פסוק 'השם צבאות אשרי אדם בוטח בך', והוא של יצחק אבינו ע"ה, ואחריו פסוק 'השם הושיעה המלך יעננו ביום קראנו', והוא של יעקב אבינו ע"ה. ואם אפשר לאומרם כולם בעמדו בפתח – הנה מה טוב, ואם אי אפשר, יאמר ג' פסוקים אלו כשהוא נכנס והולך. וביום חול לא יאמר פסוק 'ואני ברוב חסדך' אלא אם כן לובש תפילין, אבל בשבת ויו"ט שאין מניחין תפילין, יאמר פסוק 'ואני ברוב חסדך', ואין צורך שיהיה מעוטף בציצית, כי די בזה בטלית קטן שעליו.
