כד וְעַבְדִּ֤י דָוִד֙ מֶ֣לֶךְ עֲלֵיהֶ֔ם וְרוֹעֶ֥ה אֶחָ֖ד יִֽהְיֶ֣ה לְכֻלָּ֑ם וּבְמִשְׁפָּטַ֣י יֵלֵ֔כוּ וְחֻקּוֹתַ֥י יִשְׁמְר֖וּ וְעָשׂ֥וּ אוֹתָֽם׃ כה וְיָֽשְׁב֣וּ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָתַ֨תִּי֙ לְעַבְדִּ֣י לְיַֽעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יָֽשְׁבוּ־בָ֖הּ אֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם וְיָֽשְׁב֣וּ עָלֶ֡יהָ הֵ֠מָּה וּבְנֵיהֶ֞ם וּבְנֵ֤י בְנֵיהֶם֙ עַד־עוֹלָ֔ם וְדָוִ֣ד עַבְדִּ֔י נָשִׂ֥יא לָהֶ֖ם לְעוֹלָֽם׃
֍ ֍ ֍
(כד) ואז תשוב המלוכה לבית דוד, וְעַבְדִּי דָוִד יהיה מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, ולא יהיו ביניהם חילוקים לענין המלכות. וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם, כי גם מצד עניני הדת ינהיג אותם המלך בדרך שוה, כי כולם יעבדו את ה' לבדו [והוא מכונה 'מלך' כיון שנבחר למלוכה, אך לגבי הנהגת עניני הדת הוא מכונה 'רועה', המנהיג את העם], וּבְמִשְׁפָּטַי יֵלֵכוּ, וְחֻקּוֹתַי יִשְׁמְרוּ, וְעָשׂוּ אוֹתָם.
(כה) ועל ידי זה, וְיָשְׁבוּ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב [ורמז בזה שגם ליעקב אבינו אירע נס דומה, שהתאחדו כל האבנים שסביב ראשו לאבן אחת, כפי שהתאחדו שני העצים שביד הנביא, וגם אצל יעקב היה בכך רמז ללמד שכל השבטים יתאחדו לעם אחד באחרית הימים], היא הארץ אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בָהּ אֲבוֹתֵיכֶם, וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ ישיבת קבע נצחית, הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד עוֹלָם, כי מובטח להם שלא יגלו ממנה עוד. וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם, כי מובטח להם שלא תתבטל מהם מלכות בית דוד לעולם.
