ו. אפילו הזמירות לא היה אומר רבינו האר"י ז"ל בקול רם, כדי להראות הכנעה, ורק ביום שבת היה מרים קולו בנעימה מעט יותר ממנהגו בחול לכבוד שבת, וכשהיה קורא איזה פסוק מתנ"ך בתוך התפילות דמיושב היה קוראו בטעמים שלו, והיה מזהיר את רבינו מהרח"ו ז"ל שלא יכניס האצבע תוך אזניו כדי לנקותם מזוהמא, מתחלת התפלה דמיושב עד גמר עלינו לשבח, ועל ידי מטפחת – מותר.
כשאומר שלשה פסוקים 'מי אל כמוך' וגו' שהם י"ג מכילן דרחמי, ימנה את הי"ג הנז' באצבעות הימין, כדרך שעושין באמירת י"א סימני הקטורת, והטעם לכך, א. כי המנין יורה על חשיבות ומעלה של אותו דבר, וכיון דהם דבר שבמנין ודאי טוב למנותם באצבעות לפרסם מניינם, ועוד יועיל זה לעורר הכונה בלב, וכן אני נוהג:
