וְיֵשׁ מִין אַהֲבָה אַחֶרֶת לַה', אַהֲבָה הַבָּאָה מִצַּד הַשֶּׂכֶל, וְהִיא נִקְרֵאת 'אַהֲבַת הָרוֹמֵמוּת'. כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֵׂכֶל טוֹב, שֶׁמַּכִּיר מַעֲלַת הָאִישׁ הַשָּׁלֵם, וְלִבּוֹ חָפֵץ בִּשְׁלֵמוּת, אוֹהֵב אֶת הָאִישׁ הַשָּׁלֵם עַל שְׁלֵמוּתוֹ אַהֲבָה עַזָּה. וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיֵּשׁ לֶאֱהֹב אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא הַשָּׁלֵם הָאֲמִתִּי בְּכָל מִינֵי שְׁלֵמוּת, וּבְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. אֲבָל אַהֲבָה זוֹ לֹא תִּתָּכֵן אֶלָּא בְּדוֹמִים, וְיַגִּיעַ לְאַהֲבָה זוֹ רַק מִי שֶׁהוּא עַצְמוֹ חָפֵץ בְּטוֹב, וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה, וְלָכֵן – כְּכָל שֶׁיַּרְבֶּה הָאָדָם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּלְקַיֵּם מִצְווֹת ה' יִתְבָּרַךְ, וְעַל יְדֵי זֶה יֵלֵךְ בְּדַרְכֵי ה' יִתְבָּרַךְ, כָּךְ תִּתְרַבֶּה אַהֲבָתוֹ אֵלָיו עַל שְׁלֵמוּתוֹ. וּלְעֻמַּת זֹאת, כְּכָל שֶׁתִּרְפֶּינָה יְדֵי הָאָדָם מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת, כָּךְ יִהְיֶה נָסוֹג אָחוֹר מֵאַהֲבַת הַבּוֹרֵא, גַּם מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ דִּמְיוֹן עִם הַבּוֹרֵא, וְעוֹד שֶׁעֲווֹנוֹתָיו הֵם כְּמוֹ מְחִיצוֹת וּמָסַכִּים הַמַּבְדִּילִים בֵּינוֹ לְבֵין אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְהֵם הַמְּקַטְרְגִים וְהַמַּשְׂטִינִים שֶׁמְּעַרְבְּבִים אֶת מֹחוֹ בְּמַחְשָׁבוֹת רַבּוֹת, עַד שֶׁלֹּא יִזְכּוֹר אוֹ לֹא יוּכַל לְהַתְמִיד בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּאַהֲבַת בּוֹרְאוֹ.