ו וַיָּב֗וֹא אֶל־שַׁ֨עַר֙ אֲשֶׁ֤ר פָּנָיו֙ דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֔ימָה וַיַּ֖עַל בְּמַֽעֲלוֹתָ֑יו וַיָּ֣מָד ׀ אֶת־סַ֣ף הַשַּׁ֗עַר קָנֶ֤ה אֶחָד֙ רֹ֔חַב וְאֵת֙ סַ֣ף אֶחָ֔ד קָנֶ֥ה אֶחָ֖ד רֹֽחַב׃
֍ ֍ ֍
(ו) ובתוך ההיקף של כל הר הבית, שהוא מוקף חומה של שלשת אלפים אמה על שלשת אלפים אמה, בנויה חומה נוספת המקיפה את החצר החיצונה, וכאשר נכנסים בשערי החומה הזו מגיעים לעזרת הנשים, המכונה גם החצר החיצונה [וחלל החצר הזו הוא מרובע של שלש מאות עשרים ושש אמות על שלש מאות עשרים ושש אמות, הכולל בתוכו את העזרה הפנימית ואת בית המקדש], וַיָּבוֹא אֶל שַׁעַר הקבוע בחומה של החצר החיצונה, אֲשֶׁר פָּנָיו של השער דֶּרֶךְ הַקָּדִימָה – בצד מזרח של חומה זו [והנכנס בשער זה פניו לכיוון מערב, ששם ההיכל וקדש הקדשים], וַיַּעַל בְּמַעֲלוֹתָיו – עלה האיש במדרגות המוליכות מקרקע הר הבית אל שער החומה של החצר החיצונה [והיו שם שבע מדרגות, כמבואר להלן בפסוק כ"ב שזה היה מספר המדרגות בשערים שבצפון ובדרום, וכיון שהיו השערים שוים בכל, היו שוים אף במספר המדרגות], וַיָּמָד אֶת סַף הַשַּׁעַר, והיה הוא קָנֶה אֶחָד רֹחַב, וְאֵת סַף אֶחָד, קָנֶה אֶחָד רֹחַב, כלומר, החלל של השער בדרך הכניסה לתוכו ממזרח למערב [הן בקרקעית והן בכתלים, וכל זה מכונה 'סף'], היה בשיעור שני קנים של שש אמות, כי היו שש אמות מכיוון החוץ, ושש אמות מכיוון פנים, ובאמצע היתה אמה נוספת של 'מזוזה' ששם היו קבועות הדלתות, נמצא שחלל השער ממזרח למערב היה שלש עשרה אמות, כאמור בפסוק י"א "אֹרֶךְ הַשַּׁעַר שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת", וזה היה שיעור עובי החומה. ואף שמדד רק צד אחד, מימין או משמאל של השער המזרחי, היה אותו אורך ואותה חלוקה גם בצד השני, כי עובי החומה היה שוה בשני הצדדים [אף שממזרח למערב היו שלש עשרה אמות, ואילו מצפון לדרום היו עשר אמות, כמבואר בפסוק י"א, מכונה בפסוק זה החלק שממזרח למערב בשם 'רוחב', כיון שחלק זה היה מחולק לשנים, 'סף' של קנה אחד בחלק החיצוני, ו'סף' של קנה אחד בחלק הפנימי, וביניהם היתה אמה של הדלתות, וכיון שכל סף בפני עצמו היה שש אמות, הרי הוא מכונה 'רוחב' ביחס לחלל השער מצפון לדרום שהיה עשר אמות. אך בפסוק י"א מחשב את כל אותם שלש עשרה אמות יחד, ולכן שם מכנה אותם 'אורך', ואת החלל מצפון לדרום בשם 'רוחב'].
