יג) העושה אהל קבוע, הרי זה תולדת בונה, וחייב. וכן העושה כלי אדמה, כגון תנור וחבית, קודם שישרפו בכבשן, הרי זה תולדת בונה, וחייב. וכן המגבן את הגבינה, הרי זה תולדת בונה, ואינו חייב עד שיגבן כגרוגרת. המכניס יד הקרדום בתוך העץ שלו, הרי זה תולדת בונה, וכן כל כיוצא בו. וכן התוקע עץ בעץ, בין שתקע במסמר המחבר את שני חלקי העץ, בין שתקע בעץ עצמו את העץ האחר עד שנתאחד, הרי זה תולדת בונה וחייב:
יד) העושה נקב כל שהוא בלול של תרנגולים, כדי שיכנס להן האורה, חייב משום בונה. המחזיר דלת של בור ושל דות ושל יציע, חייב משום בונה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!