לט וּבְאֻלָ֣ם הַשַּׁ֗עַר שְׁנַ֤יִם שֻׁלְחָנוֹת֙ מִפּ֔וֹ וּשְׁנַ֥יִם שֻׁלְחָנ֖וֹת מִפֹּ֑ה לִשְׁח֤וֹט אֲלֵיהֶם֙ הָֽעוֹלָ֔ה וְהַֽחַטָּ֖את וְהָֽאָשָֽׁם׃ מ וְאֶל־הַכָּתֵ֣ף מִח֗וּצָה לָֽעוֹלֶה֙ לְפֶ֨תַח֙ הַשַּׁ֣עַר הַצָּפ֔וֹנָה שְׁנַ֖יִם שֻׁלְחָנ֑וֹת וְאֶל־הַכָּתֵ֣ף הָֽאַחֶ֗רֶת אֲשֶׁר֙ לְאֻלָ֣ם הַשַּׁ֔עַר שְׁנַ֖יִם שֻׁלְחָנֽוֹת׃ מא אַרְבָּעָ֨ה שֻׁלְחָנ֜וֹת מִפֹּ֗ה וְאַרְבָּעָ֧ה שֻׁלְחָנ֛וֹת מִפֹּ֖ה לְכֶ֣תֶף הַשָּׁ֑עַר שְׁמוֹנָ֥ה שֻׁלְחָנ֖וֹת אֲלֵיהֶ֥ם יִשְׁחָֽטוּ׃
֍ ֍ ֍
(לט) עתה מבאר ששחיטת קדשי הקדשים, שצריכה להיות מצפון למזבח, היתה נעשית כבר מאולם השער של השער הצפוני, וכפי שהתבאר בפסוק הקודם, שאף שהוא היה מחוץ לכותל עזרת ישראל, ובחלל עזרת הנשים, מכל מקום כיון שהיה בתוך עשרים אמה מכותל עזרת ישראל, היתה קדושתו כקדושת עזרת ישראל, וּבְאֻלָם הַשַּׁעַר הצפוני של עזרת ישראל, שהיה אורך חללו ממזרח למערב עשר אמות, ורוחבו מצפון לדרום שש אמות, היו שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת מִפּוֹ – בצד זה, וּשְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה – בצד זה, והיו השולחנות בצד מזרח ובצד מערב, לִשְׁחוֹט אֲלֵיהֶם [-עליהם] את הָעוֹלָה, וְהַחַטָּאת, וְהָאָשָׁם.
(מ) ומוסיף עתה שהיו שולחנות נוספים גם סמוך ל'תאים' שלאחר אולם השער, הסמוכים לשער עצמו, וְאֶל הַכָּתֵף מִחוּצָה לָעוֹלֶה לְפֶתַח הַשַּׁעַר הַצָּפוֹנָה – בצד פתח התא, שממנו עולים לפתח השער הצפוני, אך מחוץ לחלל השער עצמו שבעובי החומה היו שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת. וְאֶל הַכָּתֵף הָאַחֶרֶת – בצד השני של פתח התא אֲשֶׁר לְאֻלָם הַשַּׁעַר, היו גם כן שְׁנַיִם שֻׁלְחָנוֹת.
(מא) ובתוך חלל השער הצפוני עצמו, שנמצא בעובי הכותל של עזרת ישראל, ואורכו שלש עשרה אמות מצפון לדרום, ורוחבו עשר אמות ממזרח למערב, אַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה וְאַרְבָּעָה שֻׁלְחָנוֹת מִפֹּה, לְכֶתֶף הַשָּׁעַר – היו השולחנות בצדדי השער, במזרח ובמערב של חלל השער [מימין ומשמאל של הנכנס בשער], ויחד היו שְׁמוֹנָה שֻׁלְחָנוֹת בחלל השער עצמו, אֲלֵיהֶם יִשְׁחָטוּ – על כל ששה עשר השולחנות שהוזכרו בשלשת הפסוקים האחרונים, ארבעה באולם השער, ארבעה בפתחי התאים הסמוכים אל השער, ושמונה בחלל השער עצמו, היו שוחטים את הקרבנות, וכפי שהתבאר שכל המקום הזה נחשב כשחיטה "עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה" (ויקרא א' י"א).
