וְהִנֵּה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר "שִׂנְאָה תְּעֹרֵר מְדָנִים, וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה", וְיֵשׁ סִבּוֹת שֶׁמֵּחֲמָתָן תִּתְעוֹרֵר הַשִּׂנְאָה בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו, וְהַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ. כִּי יֵשׁ אָדָם הַשּׂוֹנֵא אֶת חֲבֵרוֹ מֵחֲמַת שֶׁהַלָּה חָטָא כְּנֶגְדּוֹ בְּגוּפוֹ אוֹ בְּמָמוֹנוֹ אוֹ בִּכְבוֹדוֹ, וְלָכֵן כְּבָר צִוְּתָה הַתּוֹרָה "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר", וּפֵרְשׁוּ אֶת הַטַּעַם לְכָךְ, כִּי הָרָעָה שֶׁבָּאָה עַל הָאָדָם הִיא מֵאֵת ה', וְאָמְנָם רֹעַ מַזָּלוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם גָּרַם לְכָךְ שֶׁתָּבוֹא הָרָעָה עַל יָדוֹ, כִּי מְגַלְגְּלִים חוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב, אַךְ הָרָעָה עַצְמָהּ הָיְתָה בָּאָה עַל הָאָדָם בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן אֵין מָקוֹם לִשְׂנֹא אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי הוּא כַּגַּרְזֶן בְּיַד הַחוֹצֵב בּוֹ, וּמַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חַי, גֶּבֶר עַל חֲטָאָיו שֶּׁגָּרְמוּ לְאוֹתָהּ רָעָה לָבוֹא עָלָיו.
וְיֵשׁ אָדָם הַשּׂוֹנֵא אֶת חֲבֵרוֹ מֵחֲמַת קִנְאָה, וְהוּא חוֹשֵׁב שֶׁבִּגְלַל חֲבֵרוֹ הוּא מַפְסִיד מִפַּרְנָסָתוֹ, וְאֵין זֶה אֶלָּא מִקְּטַנֵּי אֱמוּנָה, כַּאֲשֶׁר נְבָאֵר בְּעֵרֶךְ 'אֱמוּנָה' בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא.
