טז) היו שנים ברשות הרבים, ומקצת ארבע אמות של זה נכנסות לתוך ארבע אמות של זה, וכגון שיש אמה אחת המשותפת לשניהם, מביאין ואוכלין באמצע – רשאים להניח את מאכליהם באותה אמה משותפת ולאכול שם, ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו לתוך של חבירו, אלא כל אחד יעביר רק בתוך אותם ארבע אמות שלו. ואם היו שלשה בני אדם יושבים באופן שיש בין כל אחד לשני פחות מארבע אמות, והאמצעי מובלע בינתים, שחלקו משותף לשניהם, הוא מותר עמהן במקום המשותף לו עם כל אחד מהם, והן מותרין עמו, ואילו השנים החיצונים אסורים זה עם זה, שהרי אין להם מקום משותף:
יז) לפיכך, מותר לאדם לעקור חפץ מרשות הרבים וליתנו לחבירו שעמו בתוך ארבע אמות, וכן חבירו נותנו לחבירו האחר שבצדו, אפילו הן מאה אנשים, ואף על פי שעל ידי זה נמצא שהחפץ הולך כמה מילין בשבת, הדבר מותר, מפני שכל אחד מהן לא טלטל אלא בתוך ארבע אמות שלו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
