משנה ד: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפָּרָה לַחֲרשׁ בָּהָר וְחָרַשׁ בַּבִּקְעָה, אִם נִשְׁבַּר הַקַּנְקַן, פָּטוּר. בַּבִּקְעָה וְחָרַשׁ בָּהָר, אִם נִשְׁבַּר הַקַּנְקַן, חַיָּב. לָדוּשׁ בַּקִּטְנִית וְדָשׁ בַּתְּבוּאָה, פָּטוּר, לָדוּשׁ בַּתְּבוּאָה וְדָשׁ בַּקִּטְנִית, חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהַקִּטְנִית מַחֲלֶקֶת:
הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפָּרָה עם כל כלי חרישתה, כדי לַחֲרשׁ בָּהָר, שזהו מקום שקשה לחרוש בו מחמת הסלעים, וְחָרַשׁ בַּבִּקְעָה, שזהו מקום נח יותר לחרישה, אִם נִשְׁבַּר הַקַּנְקַן – יתד הברזל של המחרישה, פָּטוּר, שהרי לא שינה לרעה מכפי שהתנה עם בעל הבית. אבל אם שכרה כדי לחרוש בַּבִּקְעָה, וְחָרַשׁ בָּהָר, אִם נִשְׁבַּר הַקַּנְקַן, חַיָּב, כיון ששינה לרעה מכפי שהתנה עם בעל הבית, ויתכן שמחמת כן נגרם הנזק.
שכר את הפרה לָדוּשׁ בַּקִּטְנִית, שהיא מחליקה יותר מהתבואה, וְדָשׁ בַּתְּבוּאָה, והחליקה והוזקה, פָּטוּר. שכרה לָדוּשׁ בַּתְּבוּאָה, וְדָשׁ בַּקִּטְנִית, כיון ששינה לרעה, והוחלקה והוזקה, חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהַקִּטְנִית מַחֲלֶקֶת.
