משנה ח: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ לְזָרְעָהּ שְׂעוֹרִים, לֹא יִזְרָעֶנָּה חִטִים, חִטִים, יִזְרָעֶנָּה שְׂעוֹרִים. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹסֵר. תְּבוּאָה, לֹא יִזְרָעֶנָּה קִטְנִית, קִטְנִית, יִזְרָעֶנָּה תְבוּאָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹסֵר:
הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ בחכירות על דעת לְזָרְעָהּ שְׂעוֹרִים, לֹא יִזְרָעֶנָּה חִטִים, כיון שהחטים מכחישות ומחלישות את הקרקע יותר מהשעורים. ואם קיבלה על דעת לזרוע בה חִטִים, אם ירצה יִזְרָעֶנָּה שְׂעוֹרִים. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹסֵר אף לזרוע שעורים, כיון שהדבר מחליש את הקרקע, כשזורעים בה בכל שנה מין אחר, וכיון שאמר לו לזרוע חיטים, מסתבר שהוא רגיל לזרוע כל שנה חיטים.
ואם קיבלה על דעת לזרוע בה תְּבוּאָה, כגון חיטים או שעורים, לֹא יִזְרָעֶנָּה קִטְנִית, שהיא מחלישה את הקרקע יותר מהתבואה. ואם קיבלה על דעת לזורעה קִטְנִית, יִזְרָעֶנָּה תְבוּאָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹסֵר אף בזה, מחמת שינוי המינים, שמחליש את הקרקע. וכל הדברים הללו משתנים לפי המקום ולפי הקרקע, והכלל הוא שאינו רשאי לשנות את מה שהתנה עמו באופן שמגרע את כח הקרקע.
