יא הָֽאֵיפָ֣ה וְהַבַּ֗ת תֹּ֤כֶן אֶחָד֙ יִֽהְיֶ֔ה לָשֵׂ֕את מַעְשַׂ֥ר הַחֹ֖מֶר הַבָּ֑ת וַֽעֲשִׂירִ֤ת הַחֹ֨מֶר֙ הָֽאֵיפָ֔ה אֶל־הַחֹ֖מֶר יִֽהְיֶ֥ה מַתְכֻּנְתּֽוֹ׃ יב וְהַשֶּׁ֖קֶל עֶשְׂרִ֣ים גֵּרָ֑ה עֶשְׂרִ֨ים שְׁקָלִ֜ים חֲמִשָּׁ֧ה וְעֶשְׂרִ֣ים שְׁקָלִ֗ים עֲשָׂרָ֤ה וַֽחֲמִשָּׁה֙ שֶׁ֔קֶל הַמָּנֶ֖ה יִֽהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃
֍ ֍ ֍
(יא) כיון שהמלך היה לוקח מס קבוע מהיבול, בין יבש ובין לח, מזהיר עתה כי הָאֵיפָה, שהיא עשירית ממידת ה'חומר' ביבש, וְהַבַּת, שהיא עשירית ממידת ה'חומר' בלח, תֹּכֶן אֶחָד יִהְיֶה לָשֵׂאת מַעְשַׂר הַחֹמֶר הַבָּת – יהיה משקלם קבוע בשיעור המיוחס אל החומר, שכאשר יתנו את ה'בת' מהלח תהיה מידתה עשירית החומר, וַעֲשִׂירִת הַחֹמֶר הָאֵיפָה אֶל הַחֹמֶר יִהְיֶה מַתְכֻּנְתּוֹ – וכאשר יתנו מהיבש שיעור 'איפה' תהיה זו עשירית החומר, ואם יקטינו את שיעור ה'חומר', יקטינו גם את האיפה ואת הבת [ובפסוקים הבאים יבואר מהו השיעור שנוטל המלך, בין מהלח ובין מהיבש].
(יב) וכן משקל המטבעות היוצאות מלפני המלך יהיה קבוע באופן שלא יהיו בו זיופים ואונאות, וְהַשֶּׁקֶל משקלו עֶשְׂרִים גֵּרָה. והמטבעות יהיו בשיעור של עֶשְׂרִים שְׁקָלִים, חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים, עֲשָׂרָה שקלים, וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל, ויחד הם ששים שקלים, זהו השיעור של הַמָּנֶה שיִהְיֶה לָכֶם, וחילק את ששים השקלים לשיעורים אלו, ללמד שאלו יהיו מיני המטבעות, של עשרים וחמש שקלים, של עשרים שקלים, עשרה שקלים וחמשה שקלים, ודבר זה הוא לתועלת המדינה, שיוכלו בני האדם להשתמש במיני מטבעות שונים.
