כב בְּאַרְבַּ֜עַת מִקְצֹע֤וֹת הֶֽחָצֵר֙ חֲצֵר֣וֹת קְטֻר֔וֹת אַרְבָּעִ֣ים אֹ֔רֶךְ וּשְׁלֹשִׁ֖ים רֹ֑חַב מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְאַרְבַּעְתָּ֖ם מְׄהֻׄקְׄצָׄעֽׄוֹׄתׄ׃ כג וְט֨וּר סָבִ֥יב בָּהֶ֛ם סָבִ֖יב לְאַרְבַּעְתָּ֑ם וּמְבַשְּׁל֣וֹת עָשׂ֔וּי מִתַּ֥חַת הַטִּיר֖וֹת סָבִֽיב׃ כד וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י אֵ֚לֶּה בֵּ֣ית הַֽמְבַשְּׁלִ֔ים אֲשֶׁ֧ר יְבַשְּׁלוּ־שָׁ֛ם מְשָֽׁרְתֵ֥י הַבַּ֖יִת אֶת־זֶ֥בַח הָעָֽם׃
֍ ֍ ֍
(כב) בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר החיצונה יש חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת – מעלות קיטור, כלומר, חצרות ללא גג, כדי שיוכל העשן לעלות למעלה, אַרְבָּעִים אֹרֶךְ ממזרח למערב, וּשְׁלֹשִׁים רֹחַב מצפון לדרום, מִדָּה אַחַת לְאַרְבַּעְתָּם, מְהֻקְצָעוֹת – הסיד שבהם מקולף מרוב האש והעשן שיש בהם תמיד.
(כג) וְטוּר – שורת אבנים הבולטת מהכותל בנויה סָבִיב בָּהֶם, סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּם, ועל האבנים הללו היה מקום להניח קדירות, וּמְבַשְּׁלוֹת עָשׂוּי מִתַּחַת הַטִּירוֹת סָבִיב, כלומר, מתחת לטורי האבנים נבנו מקומות מיוחדים להבעיר בהם אש לבישול [ו'טירות' הוא לשון ריבוי של טור אבנים], והאבנים היו בנויות בצורה שיש בהם נקבים, ובהם עולה האש והחום למקום הנחת הקדירות הללו.
(כד) וַיֹּאמֶר אֵלָי, אֵלֶּה – ארבע החצרות שבארבע פינות החצר החיצונה, הם בֵּית הַמְבַשְּׁלִים, אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ שָׁם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת אֶת זֶבַח הָעָם הניתן לכהנים, והם השלמים והתודה ושאר קדשים קלים ומתנות כהונה הנאכלים על ידי הכהנים בכל מקום בירושלים, ולא דוקא במקום הקודש, ובישלו אותם בחצרות מיוחדות אלו.
