יט וַיְבִיאֵ֣נִי בַמָּבוֹא֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־כֶּ֣תֶף הַשַּׁעַר֒ אֶל־הַלִּשְׁכ֤וֹת הַקֹּ֨דֶשׁ֙ אֶל־הַכֹּ֣הֲנִ֔ים הַפֹּנ֖וֹת צָפ֑וֹנָה וְהִנֵּה־שָׁ֣ם מָק֔וֹם בַּיַּרְכָתַ֖יִם יָֽמָּה׃ כ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י זֶ֣ה הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יְבַשְּׁלוּ־שָׁם֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים אֶת־הָֽאָשָׁ֖ם וְאֶת־הַֽחַטָּ֑את אֲשֶׁ֤ר יֹאפוּ֙ אֶת־הַמִּנְחָ֔ה לְבִלְתִּ֥י הוֹצִ֛יא אֶל־הֶֽחָצֵ֥ר הַחִֽיצוֹנָ֖ה לְקַדֵּ֥שׁ אֶת־הָעָֽם׃ כא וַיּֽוֹצִיאֵ֗נִי אֶל־הֶֽחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה וַיַּ֣עֲבִרֵ֔נִי אֶל־אַרְבַּ֖עַת מִקְצוֹעֵ֣י הֶֽחָצֵ֑ר וְהִנֵּ֤ה חָצֵר֙ בְּמִקְצֹ֣עַ הֶֽחָצֵ֔ר חָצֵ֖ר בְּמִקְצֹ֥עַ הֶֽחָצֵֽר׃
֍ ֍ ֍
(יט) נאמר לעיל (מ"ד ד') "וַיְבִיאֵנִי דֶּרֶךְ שַׁעַר הַצָּפוֹן אֶל פְּנֵי הַבַּיִת וָאֵרֶא וְהִנֵּה מָלֵא כְבוֹד ה' אֶת בֵּית ה' וָאֶפֹּל אֶל פָּנָי", וכל זמן הנבואה הזו היה יחזקאל בעזרת ישראל סמוך לשער הצפון, ועתה יצא משער הצפון של עזרת ישראל, וַיְבִיאֵנִי עתה בַמָּבוֹא – בדרך המובילה אֲשֶׁר עַל כֶּתֶף הַשַּׁעַר, וזו דרך עשר אמות המוליכה מהמזרח אל הדרום, לפני לשכת החמישים [כפי שהתבאר לעיל (מ"ב ט'-י"א)], ומשם באים אֶל הַלִּשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ אֶל הַכֹּהֲנִים הַפֹּנוֹת צָפוֹנָה, והם לשכות העשרים שנתקדשו בקדושת עזרת ישראל, וְהִנֵּה שָׁם מָקוֹם בַּיַּרְכָתַיִם יָמָּה – בלשכת הקודש שבצד מערב יש מקום מוכן לבשל.
(כ) וַיֹּאמֶר אֵלַי, זֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ שָׁם הַכֹּהֲנִים אֶת הָאָשָׁם וְאֶת הַחַטָּאת, שהם קדשי קדשים, אֲשֶׁר יֹאפוּ אֶת הַמִּנְחָה, לְבִלְתִּי הוֹצִיא את קדשי הקדשים אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, ובכך כביכול תפקע הקדושה מהקדש ותלך לְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם, ואומר כן בדרך מליצה, ללמד שאין להוציא את קדשי הקדשים החוצה.
(כא) וַיּוֹצִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, וַיַּעֲבִרֵנִי אֶל אַרְבַּעַת מִקְצוֹעֵי [-פינות] הֶחָצֵר, וְהִנֵּה חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר, חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר, כלומר, ראה שבכל אחת מארבע פינות החצר יש חצר מיוחדת.
