משנה ז: לֹא יִפְתַּח אָדָם חַלּוֹנוֹתָיו לַחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין. לָקַח בַּיִת בְּחָצֵר אַחֶרֶת, לֹא יִפְתְּחֶנָּה לַחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין. בָּנָה עֲלִיָּה עַל גַּבֵּי בֵיתוֹ, לֹא יִפְתָּחֶנָּה לַחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין. אֶלָּא אִם רָצָה, בּוֹנֶה אֶת הַחֶדֶר לִפְנִים מִבֵּיתוֹ, וּבוֹנֶה עֲלִיָּה עַל גַּבֵּי בֵיתוֹ וּפוֹתְחָהּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. לֹא יִפְתַּח אָדָם לַחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין פֶּתַח כְּנֶגֶד פֶּתַח וְחַלּוֹן כְּנֶגֶד חַלּוֹן. הָיָה קָטָן, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָדוֹל. אֶחָד, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנָיִם. אֲבָל פּוֹתֵחַ הוּא לִרְשׁוּת הָרַבִּים פֶּתַח כְּנֶגֶד פֶּתַח וְחַלּוֹן כְּנֶגֶד חַלּוֹן. הָיָה קָטָן, עוֹשֶׂה אוֹתוֹ גָדוֹל. אֶחָד, עוֹשֶׂה אוֹתוֹ שְׁנָיִם:
לֹא יִפְתַּח אָדָם חַלּוֹנוֹתָיו לַחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין – אפילו לחצר שיש לו שותפות בה עם אחר, וכל שכן שלא יפתח חלון לחצר של אדם אחר שאין לו שותפות עימו.
לָקַח בַּיִת בְּחָצֵר אַחֶרֶת, לֹא יִפְתְּחֶנָּה לַחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין – הקונה בית בחצר הסמוכה לחצר שיש לו שותפות בה, אסור לו לפתוח פתח נוסף בבית הפונה לחצר האחרת, כיון שעל ידי זה יתרבו העוברים ושבים [מתוך ביתו] אל החצר האחרת, ואין לו רשות לעשות כן. וכן אם בָּנָה עֲלִיָּה [-קומה נוספת] עַל גַּבֵּי בֵיתוֹ, לֹא יִפְתָּחֶנָּה לַחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין, כיון שמרבה את העוברים ושבים בחצר. אֶלָּא אִם רָצָה, בּוֹנֶה אֶת הַחֶדֶר לִפְנִים מִבֵּיתוֹ – חוצה את ביתו לשני חדרים, ובכך אינו מוסיף על חלל הבית אלא מחלקו, וְכן בוֹנֶה עֲלִיָּה עַל גַּבֵּי בֵיתוֹ – חוצה את הבית באמצע גובהו לשתי קומות, וגם בכך נמצא שהוא רק מחלק את החלל הקיים לשני חלקים, וּפוֹתְחָהּ – פותח את העליה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, ומתוך הבית יוצאים לחצר, ובאופן זה אין איסור, שהרי בין כך יש לו רשות למלאות את כל ביתו בבני אדם, ובכך שחילק את הבית לשני חדרים או לשתי קומות, לא הוסיף על חללו.
לֹא יִפְתַּח אָדָם לַחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין פֶּתַח בביתו כְּנֶגֶד פֶּתַח של בית חבירו, וְלא חַלּוֹן של ביתו כְּנֶגֶד חַלּוֹן שבבית חבירו, כדי שלא יסתכלו זה לתוך ביתו של זה. הָיָה כבר קיים פתח קָטָן, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָדוֹל, כיון שיכול הלה לומר לו, בפתח קטן יכול אני להסתתר, אך בפתח גדול איני יכול. היה פתח אֶחָד, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנָיִם, ואפילו אם עשה שני פתחים קטנים, באותו גודל של הפתח הגדול שהיה מתחילה, כיון שאף בזה יכול הלה לומר שקשה לו להסתתר כשיש מולו שני פתחים. אֲבָל פּוֹתֵחַ הוּא לִרְשׁוּת הָרַבִּים פֶּתַח בביתו המכוון כְּנֶגֶד פֶּתַח של בית חבירו שבצד השני של רשות הרבים, וְחַלּוֹן של ביתו כְּנֶגֶד חַלּוֹן של חבירו שבצד השני של רשות הרבים, כיון שבין כך צריך כל אחד מהם להסתתר מפני העוברים ושבים ברשות הרבים, ואין תוספת נזק בכך שיש להם גם פתחים או חלונות מכוונים. ובאופן זה, שרשות הרבים ביניהם, אם הָיָה לו פתח קָטָן מול חבירו, עוֹשֶׂה אוֹתוֹ גָדוֹל. וכן אם היה לו פתח אֶחָד, עוֹשֶׂה אוֹתוֹ שְׁנָיִם.
