אמרו באבות שכל דבריהם כגחלי אש, שכמו הגחלת, שאף שלא נראה בה רק ניצוץ אש, אם תשים כחך בה להפכה ולנפחה, כל שתנפחה יותר תתלהב ותתפשט בה הניצוץ, עד שתיעשה כולה לוחשת, ותוכל ליהנות ממנה, להשתמש לאורה ולהתחמם נגדה. אבל רק נגדה, ולא לאוחזה, שכיון שנעשית לוחשת צריך זהירות שלא תכוה בה. כן בדמיון זה נמשלו כל דברי חכמים, שאף שנראים דברים קצרים ופשוטים, אבל הם כפטיש יפוצצו, שכל שהאדם מהפך ומסלסל ומדקדק בהם, יאורו עיניו משלהבת אורם הגדול, שימצא בתוכם ענינים עמוקים, כאמרם ז"ל 'הפוך בה והפוך בה, דכולא בה'. אבל צריך להזהר מאד בגחלתן, שלא ליכנס להתבונן ולחקור בדברים שאין הרשות נתונה להתבונן בהם יותר מדאי, כאמרם שם 'והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים', היינו שלא להתרחק מלהתבונן כלל בדבריהם, כי לא יהנה מאורם כלל, וגם לא יתקרב יותר מדאי שלא יכוה, רק מנגד. (רוח חיים, ו, ו, וכת"י)
תפריט
תפריט
חמישי
י"ג אייר התשפ"ו
