משנה ג: הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת, מָכַר אֶת הַדֶּלֶת, אֲבָל לֹא אֶת הַמַּפְתֵּחַ. מָכַר אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת הַקְּבוּעָה, אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטֶלֶת. מָכַר אֶת הָאִצְטְרֻבָּל, אֲבָל לֹא אֶת הַקֶּלֶת, וְלֹא אֶת הַתַּנּוּר, וְלֹא אֶת הַכִּירָיִם. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ, הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, הֲרֵי כֻלָּן מְכוּרִין:
הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת, מָכַר גם אֶת הַדֶּלֶת, כיון שכל תשמישי הבית המחוברים אליו הרי הם בכלל הבית, אֲבָל לֹא מכר אֶת הַמַּפְתֵּחַ, כיון שהוא מתנתק מהדלת ואינו נחשב כחלק מהבית. וכן מָכַר בכלל הבית אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת הַקְּבוּעָה בקרקע, שאף היא נחשבת כחלק מהבית, אֲבָל לֹא מכר אֶת המכתשת הַמִּטַּלְטֶלֶת. וכן מָכַר בכלל הבית אֶת הָאִצְטְרֻבָּל – עיגול של עץ שעליו מעמידים את הריחיים, כיון שהוא מחובר לקרקע, אֲבָל לֹא מכר אֶת הַקֶּלֶת – כלי מיוחד העומד ליד הריחיים כדי לקלוט את הקמח הנטחן בריחיים. וְלֹא מכר אֶת הַתַּנּוּר וְלֹא אֶת הַכִּירָיִם המיטלטלין, שאינם מחוברים לקרקע, שאין הם בכלל הבית.
אמנם בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ המוכר לקונה שהמכירה כוללת הוּא – את הבית עצמו וְאת כָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, הֲרֵי כֻלָּן – כל הדברים המוזכרים במשנה זו מְכוּרִין.
