דְּבֵקוּת בַּה' יִתְבָּרַךְ הִיא מִצְוָה מתרי"ג מִצְווֹת, שֶׁיְּהֵא דָּבֵק בַּה' תָּמִיד בְּחֵשֶׁק רַב, בְּרִשְׁפֵּי שַׁלְהֶבֶת אַהֲבָה, וְאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה מִמֶּנָּה. וּלְפִי חֲשִׁיבוּתָהּ – כָּךְ קֹשִׁי הַשָּׂגָתָהּ, הַכֹּל לְפִי מַעֲשָׂיו שֶׁל אָדָם, וּלְפִי הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בְּמַחְשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֵׂה, יוֹם יוֹם הוֹלֵךְ וְגָדֵל, וְכָל הַמְּקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה, עַד שֶׁיְּעָרֶה עָלָיו ה' רוּחַ מִמָּרוֹם, וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ.
וְכָל אָדָם חַיָּב כְּשִׁעוּרוֹ, לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ בְּכָל עֵת שֶׁזּוֹכֵר. וּמַה טוֹב שֶׁיְּהֵא כָּתוּב אֶצְלוֹ בְּמָקוֹם שֶׁיּוֹשֵׁב לִהְיוֹת לְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינָיו תָּמִיד, וְהַבָּא לִטַּהֵר מְסַיְּעִים אוֹתוֹ.
