156. דברי חכמים

יָדוּעַ שֶׁחֲמוּרִים דִּבְרֵי חֲכָמִים מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁכָּל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים חַיָּב מִיתָה. וְיֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּקִלִּים לְעַצְמָם בְּדִבְרֵי חֲכָמִים, בִּהְיוֹתָם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, וְלוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ לְהָבִין שֶׁכָּל דִּבְרֵי חֲכָמִים חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם, וְאֵין לָהֶם בִּטּוּל, וְלֹא נָתְנוּ רְשׁוּת לְכָל אָדָם לְהַחְלִיט בָּזֶה כִּרְצוֹנוֹ. וּכְגוֹן מַה שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים חָלָב שֶׁנֶחְלָב עַל יְדֵי גּוֹי לְלֹא הַשְׁגָּחַת יִשְׂרָאֵל, אַף שֶׁטַּעַם אִסּוּרָם הוּא מֵחֲשָׁשׁ שֶׁעֵרְבוּ בּוֹ חָלָב טָמֵא, מִכָּל מָקוֹם אֵין אָדָם יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא בָּטוּחַ שֶׁבְּחָלָב זֶה לֹא עֵרְבוּ חָלָב טָמֵא, אֶלָּא בְּכָל אֹפֶן אָסוּר לִשְׁתּוֹתוֹ, וְהָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵיהֶם וְשׁוֹתֶה חָלָב שֶׁנֶחְלָב עַל יְדֵי גּוֹי, גַּם אִם לְפִי הָאֱמֶת יִהְיֶה הֶחָלָב מִבְּהֵמָה טְהוֹרָה, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁדִּינוֹ כְּאוֹכֵל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, כִּי מִלְּבַד הַטַּעַם לְפִי הַפְּשָׁט יֵשׁ בְּכָל דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּמָּה צְפוּנֵי סוֹדוֹת, וְאֵין לָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמֹאל, כִּי רוּחַ ה' דִּבֵּר בָּם, וְשׁוֹמֵעַ לָהֶם יִשְׁכֹּן בֶּטַח וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה, וְיִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹקִים וְאָדָם. וְכָל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵיהֶם כְּדַאי הוּא לְהִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, וַאֲפִילוּ אֵין בְּיָדוֹ עֲוֹן רַק זֹאת שֶׁלֹּא שָׁמַע אֶל דִּבְרֵיהֶם וַעֲצָתָם הַטּוֹבָה. וּמִצְוַת הַשְּׁמִיעָה לְדִבְרֵיהֶם רְאוּיָה הִיא שֶׁתָּגֵן עָלָיו וְיַצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכָיו, אָמֵן.