162. הליכה

אַשְׁרֵי מִי שֶׁהוּא יוֹשֵׁב תָּמִיד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, כִּי הֲלִיכָה בֵּין אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא עַל מְנָת לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה – הֲרֵי רַגְלָיו לִנְחֻשְׁתַּיִם הֻגָּשׁוּ, וְהַיֵּצֶר הָרַע פּוֹרֵשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלָיו. וְהִנֵּה, הַיֵּצֶר הָרַע מוֹרֶה שִׁבְעִים פָּנִים לְטַהֵר אֶת הַשֶּׁרֶץ, וְאוֹמֵר לוֹ שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת מְעֹרָב עִם הַבְּרִיּוֹת מִשּׁוּם דַּרְכֵי שָׁלוֹם, וְשֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהוּא יוֹצֵא הַחוּצָה יֵדַע אֶת חֶסְרוֹנוֹת הָאָרֶץ וְיִגְדֹּר גְּדָרִים, וְלִפְעָמִים מִתּוֹךְ הַדִּבּוּרִים נִמְצָא דָּבָר טוֹב שֶׁיְּדַבֵּר דִּבְרֵי מוּסָר וְיִרְאַת הַשֵּׁם לְיַשֵּׁר אֶת חֲבֵרוֹ. אַךְ הָאִישׁ הַיָּרֵא אֶת ה' לֹא יֹאבֶה לוֹ אֶלָּא יִהְיוּ רַגְלָיו מוֹלִיכוֹת אוֹתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, כִּי אֵין סָפֵק מוֹצִיא מִיְּדֵי וַדַּאי, וִיהֵא מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה שֶׁהוּא מַפְסִיד מִלַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וּמַה שֶׁהוּא מַפְסִיד שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא לִידֵי דִּבּוּרִים אֲסוּרִים וּרְאִיוֹת אֲסוּרוֹת וְכָהֵנָּה רָעוֹת, כְּנֶגֶד הַשָּׂכָר שֶׁאֶפְשָׁר אוּלַי תָּבוֹא אֵיזוֹ מִצְוָה עַל יָדוֹ. וְהָאִישׁ הַיָּרֵא אֶת ה' בְּמִצְווֹתָיו חָפֵץ מְאֹד, מְגַלְגְּלִים זְכוּת עַל יָדוֹ בִּהְיוֹתוֹ כָּלוּא בַּבַּיִת, וְכָל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה, וְאֵין רָאוּי לָאָדָם לֵילֵךְ לְמָקוֹם שֶׁמָּצוּי הֶזֵּק, אֲפִילוּ לִדְבַר מִצְוָה. וְאִם כָּךְ אָמְרוּ עַל הֶזֵּק הַגּוּף, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה עַל הֶזֵּק הַנֶּפֶשׁ.