172. הכנה (ג)

יֵשׁ הֲכָנָה נוֹסֶפֶת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהָכִין עַצְמוֹ לְמִצְוָה, וְהִיא הֲכָנַת גּוּפוֹ, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹקֶיךָ יִשְׂרָאֵל". וּכְגוֹן לִרְחֹץ פָּנָיו קוֹדֵם תְּפִילַת שַׁחֲרִית, וְכֵן יִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹקָיו בְּמַלְבּוּשָׁיו, אֲפִילוּ אִם אֵרַע לוֹ שֶׁמִּתְפַּלֵּל בַּלַּיְלָה יְחִידִי בְּבֵיתוֹ – לֹא יַעֲמוֹד לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹהֲגִים בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם לַעֲמוֹד בִּפְנֵי אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים. וְהוּא הַדִּין כְּשֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, שֶׁשְּׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ, יִהְיֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ, וְיֵשֵׁב בְּדֶרֶךְ כָּבוֹד, כְּיוֹשֵׁב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְגַם כְּשֶׁמֵּסֵב עַל שֻׁלְחָנוֹ, וּבִפְרָט כְּשֶׁמְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן לְמֶלֶךְ הַכָּבוֹד, צָרִיךְ לָשֶׁבֶת בְּדֶרֶךְ כָּבוֹד, כִּי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'. וְיָדוּעַ הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא שֶׁאֵרַע לְמוֹרֵנוּ הָרַב יִשְׂרָאֵל נַאגַ'ארַה בִּזְמַן הָאֲרִ"י ז"ל, שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל מְשׁוֹרֵר עַל שֻׁלְחָנוֹ בְּקוֹל נָעִים, וְהָיוּ מִתְקַבְּצִים מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִשְׁמוֹעַ אֶת שִׁירָתוֹ כְּמוֹ בְּשִׂמְחַת חָתָן וְכַלָּה. וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ זְרוֹעוֹתָיו מְגֻלּוֹת מִפְּנֵי הַחֹם – יָצָא קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁקָּרָא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְהִתְרַחֵק מֵהָאִישׁ הַזֶּה שֶׁמְּמַעֵט בִּכְבוֹד שָׁמַיִם, שֶׁאֵינוֹ יוֹשֵׁב בְּכָבוֹד לְיַד הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה', וְתֵכֶף פָּרְחוּ כֻּלָּם. וְהָרַב הָאֲרִ"י ז"ל הָיָה רוֹאֶה מִבֵּיתוֹ אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל הַזֶּה, וְגִילָה סוֹדוֹ לְרַבִּי יִשְׂרָאֵל, וְחָרַד חֲרָדָה גְּדוֹלָה, וְקִשֵּׁט עַצְמוֹ וְיָשַׁב בְּכָבוֹד, וְחָזַר לְשׁוֹרֵר כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְחָזְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְהִתְקַבֵּץ כְּבַתְּחִלָּה לִשְׁמוֹעַ אֶת שִׁירָתוֹ. וּמַה טוֹב לְהִזָּהֵר לְהִתְעַטֵּף בַּבֶּגֶד הָעֶלְיוֹן בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה.