יז כִּֽי־בָעֲרָ֤ה כָאֵשׁ֙ רִשְׁעָ֔ה שָׁמִ֥יר וָשַׁ֖יִת תֹּאכֵ֑ל וַתִּצַּת֙ בְּסִֽבְכֵ֣י הַיַּ֔עַר וַיִּֽתְאַבְּכ֖וּ גֵּא֥וּת עָשָֽׁן׃ יח בְּעֶבְרַ֛ת ה֥' צְבָא֖וֹת נֶעְתַּ֣ם אָ֑רֶץ וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמַֽאֲכֹ֣לֶת אֵ֔שׁ אִ֥ישׁ אֶל־אָחִ֖יו לֹ֥א יַחְמֹֽלוּ׃ יט וַיִּגְזֹ֤ר עַל־יָמִין֙ וְרָעֵ֔ב וַיֹּ֥אכַל עַל־שְׂמֹ֖אול וְלֹ֣א שָׂבֵ֑עוּ אִ֥ישׁ בְּשַׂר־זְרֹע֖וֹ יֹאכֵֽלוּ׃ כ מְנַשֶּׁ֣ה אֶת־אֶפְרַ֗יִם וְאֶפְרַ֨יִם֙ אֶת־מְנַשֶּׁ֔ה יַחְדָּ֥ו הֵ֖מָּה עַל־יְהוּדָ֑ה בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃
֍ ֍ ֍
(יז) עתה ממשיל הנביא את עם ישראל ליער, ואת הָרִשְׁעָה לאש הבוערת בו, ודרך האש הבוערת להתחיל בשריפת קוצים ועצים קטנים, ומשם מתפשטת אל ענפי העצים, ואילו הגזעים בדרך כלל אינם נשרפים. אמנם לפעמים לאחר שיש להבות גדולות בראשי העצים, נושבת רוח חזקה ומוליכה את הלהבות למטה, אל גזעי העצים, והעשן הכבד חוסם את הלהבות מלהתפשט כלפי מעלה, והרי האש מכלה אפילו את גזעי העצים, ועל דרך זו אומר, כִּי בָעֲרָה כָאֵשׁ רִשְׁעָה – ה'רשעה' זו האש הבוערת, ובתחילה רק שָׁמִיר וָשַׁיִת – קוצים ודרדרים תֹּאכֵל, וזהו משל לרשעים הגדולים, הנענשים מיד, וַתִּצַּת בְּסִבְכֵי הַיַּעַר – ומשם מתפשטת אל ענפי העצים שביער, שהם האנשים הבינוניים במעשיהם, הנענשים גם הם, וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת עָשָׁן – נבוך ומתבלבל סדר העשן, שמחמת הרוח אינו עולה למעלה אלא יורד למטה.
(יח) בְּעֶבְרַת ה' צְבָאוֹת – ממשיל את כעסו של ה' לרוח חזקה, שמחמתה נֶעְתַּם אָרֶץ – נאטם ונסתם מקום השריפה, ואין מוצא לאש, עד שהיא מתפשטת כלפי מטה ושורפת גם את הגזעים העבים והחזקים, וַיְהִי הָעָם כולו, שהוא המשל לגזעי העצים, שזהו שורש היער, כְּמַאֲכֹלֶת אֵשׁ, וכמו האש המתפשטת ונדלקת מעץ לעץ, כך בנמשל אִישׁ אֶל אָחִיו לֹא יַחְמֹלוּ, אלא יהרגו זה את זה, וישחיתו איש את אחיו.
(יט) וממשיל זאת לאדם הנתקף בבולמוס רעבון, וַיִּגְזֹר עַל יָמִין – יחטוף לאכול את מה שבימינו, וְרָעֵב – ועדיין הוא רעב, וַיֹּאכַל גם מה שעַל צד שְׂמֹאול, וְלֹא שָׂבֵעוּ, אִישׁ בְּשַׂר זְרֹעוֹ יֹאכֵלוּ, והרי כנגד מה שהכניס מעט בשר לגופו, נחסר ממנו בשר זרועו, שאכל את גוף עצמו, וכך גוף האומה, אכל מקצתו את קצתו.
(כ) מְנַשֶּׁה נלחם ואכל אֶת אֶפְרַיִם, וְאֶפְרַיִם אֶת מְנַשֶּׁה, ואפרים ומנשה יַחְדָּו הֵמָּה נלחמו עַל יְהוּדָה, ובְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ, וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה.
