משנה ב: דִּינֵי הַטֻמְאוֹת וְהַטְהָרוֹת מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל, דִּינֵי נְפָשׁוֹת מַתְחִילִין מִן הַצַּד. הַכֹּל כְּשֵׁרִין לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֵין הַכֹּל כְּשֵׁרִין לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת, אֶלָּא כֹהֲנִים, לְוִיִּם, וְיִשְׂרְאֵלִים הַמַּשִּׂיאִין לַכְּהֻנָּה:
דִּינֵי הַטֻמְאוֹת וְהַטְהָרוֹת – אם בא אדם לשאול שאלה בעניני טומאה וטהרה, מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל שבדיינים, שיאמר תחילה את דעתו. דִּינֵי נְפָשׁוֹת, מַתְחִילִין מִן הַצַּד, ששואלים תחילה את הקטן שבדיינים, ואחר כך את הגדול ממנו, עד שהגדול שבדיינים אומר את דעתו לאחר כולם, כיון שנאמר 'לֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת', ודורשים זאת כאילו נאמר 'לֹא תַעֲנֶה עַל רַב', כלומר, לא תחלוק על המופלא שבבית דין לנטות מדבריו, ואחרי שיאמר את דעתו לא יוכלו הקטנים ממנו לומר דעה אחרת, ולכן מתחילים מן הקטן.
הַכֹּל כְּשֵׁרִין לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת, ואפילו הוא מזרע גרים, אם היתה אימו מישראל, וכן ממזר, וְאֵין הַכֹּל כְּשֵׁרִין לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת, אֶלָּא כֹהֲנִים, לְוִיִּם, וְיִשְׂרְאֵלִים מיוחסים הַמַּשִּׂיאִין את בנותיהם לַכְּהֻנָּה, כיון שנאמר לגבי הסנהדרין בימי משה רבינו 'והקל מעליך ונשאו איתך', והיינו שיהיו דומים לך בכך שהם מיוחסים.
