225. ותרנות (ג)

וּבְעִנְיַן הַוַּתְרָנוּת לִדְבַר מִצְוָה יוּכַל כָּל אִישׁ לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה, כִּי יֵשׁ לַדָּבָר קִצְבָּה, לָתֶת לִצְדָקָה אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, זוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה. וְלָתֵת אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה, זוֹ מִדָּה גְּדוּשָׁה. עוֹשֶׂה אֵלֶּה לֹא יָשׁוּב נִכְלָם, וְלֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.