משנה ז: פּוֹרֶפֶת עַל הָאֶבֶן וְעַל הָאֱגוֹז וְעַל הַמַּטְבֵּעַ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִפְרֹף לְכַתְּחִלָּה בַּשַּׁבָּת:
משנה ז: לאחר שהתבאר שמותר לצאת בבגד פרוף בשבת, מוסיפה משנתנו ואומרת, פּוֹרֶפֶת האשה את בגדה עַל הָאֶבֶן וְעַל הָאֱגוֹז וְאפילו עַל הַמַּטְבֵּעַ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִפְרֹף לְכַתְּחִלָּה בַּשַּׁבָּת, והיינו במטבע, לפי שהוא מוקצה, אבל באבן [שהוקצתה לכך] או באגוז מותר אפילו בשבת.
משנה ח: הַקִּטֵעַ יוֹצֵא בְקַב שֶׁלּוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר וְאִם יֶשׁ לוֹ בֵית קִבּוּל כְּתוּתִין טָמֵא סָמוֹכוֹת שֶׁלּוֹ טְמֵאִין מִדְרָס וְיוֹצְאִין בָּהֶן בַּשַּׁבָּת וְנִכְנָסִין בָּהֶן בָּעֲזָרָה כִּסֵּא וְסָמוֹכוֹת שֶׁלּוֹ טְמֵאִין מִדְרָס וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶן בַּשַּׁבָּת וְאֵין נִכְנָסִין בָּהֶן בָּעֲזָרָה אַנְקַטְמִין טְהוֹרִין וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶן:
משנה ח: משנתנו ממשיכה ומביאה דינים מסוימים בבני אדם שדרכם לצאת עם כלים מסוימים לסיוע בהליכתם, האם מותרים לצאת בכלים אלו בשבת לרשות הרבים:
הַקִּטֵעַ – אדם שנקטעה רגלו, יוֹצֵא בְקַב שֶׁלּוֹ, כלומר, במין מנעל שהיו עושים לו, להניח ראש שוקו הקטועה בתוכו, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, כיון שזהו כמנעל, שמותר לצאת בו. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר, כיון שאינו נסמך עליו, אם כן אינו נחשב כמלבוש, וגם אינו תכשיט עבורו, ולכן אסור לו לצאת בו. וְאִם יֶשׁ לוֹ בֵית קִבּוּל כְּתוּתִין – אם עשה בראש אותו קב בית קיבול להניח בו מוך וכדומה, כדי שלא ידחוק את ראש שוקו, הרי קב זה טָמֵא – מקבל טומאה, כיון שהוא נחשב כלי.
יש אדם שנקטעו שתי רגליו, המהלך על שוקיו וברכיו, ומניח תחת ברכיו פיסות עץ או עור שהוא נסמך עליהם, והדין הוא שאותן סָמוֹכוֹת שֶׁלּוֹ, טְמֵאִין מִדְרָס – מקבלים טומאת מדרס, לפי שהן עשויים לדרוס עליהם ולהלך בהם. וְיוֹצְאִין בָּהֶן בַּשַּׁבָּת, כיון שזה נחשב כ'תכשיט' שלו, וְנִכְנָסִין בָּהֶן בָּעֲזָרָה, כיון שאין להם שם 'נעליים', שבהם אסור להכנס לעזרה, שהרי אינם בראש רגלו כנעליים.
כִּסֵּא המיוחד לאדם שאינו יכול להלך, ויושב עליו ורגליו מונחות בארץ, וכשרוצה ללכת נשען בידיו ודוחף את עצמו ממקום למקום, וְסָמוֹכוֹת שֶׁלּוֹ – כמין מנעלים שברגליו שמסתייע גם בהם קצת כדי לדחוף את עצמו ממקום למקום, טְמֵאִין מִדְרָס, כיון שנשען עליהם קצת בהילוכו, וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶן בַּשַּׁבָּת, כיון שאינו נסמך עליהם היטב, ויכול להוציאם ולטלטלם, וְאֵין נִכְנָסִין בָּהֶן בָּעֲזָרָה, כיון שהם נחשבים כ'נעליים'.
אַנְקַטְמִין – כמין מסיכה שעושים כדי להפחיד את הילדים, טְהוֹרִין, כיון שאין זה 'כלי', ואף לא 'תכשיט', וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶן בשבת, כיון שאינו בגד ואסור לטלטלו.
