משנה א: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הָאוֹרֵג שְׁלשָׁה חוּטִין בַּתְּחִלָּה וְאֶחָד עַל הָאָרִיג חַיָּב וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף שִׁעוּרוֹ שְׁנֵי חוּטִין:
פרק זה ממשיך לבאר את השיעורים עליהם מתחייבים בעשיית מלאכות שונות בשבת:
משנתנו מבארת את דין האורג בשבת, והיינו שמעביר את חוט ה'ערב' בין חוטי ה'שתי': רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הָאוֹרֵג שְׁלשָׁה חוּטִין בַּתְּחִלָּה – בתחילת הכנת הבד, כשעדיין אין בו חוטי ערב כלל, וְכן אם אורג חוט אֶחָד כתוספת עַל הָאָרִיג הקיים, חַיָּב. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף – בין אם הוא מתחיל בכך את האריגה, ובין אם מוסיף אריגה על בד קיים, שִׁעוּרוֹ שְׁנֵי חוּטִין.
משנה ב: הָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין בַּנִּירִין בַּקֵּרוֹס בַּנָּפָה בַּכְּבָרָה וּבַסַּל חַיָּב וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת וְהַקּוֹרֵעַ עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת:
הָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִין בַּנִּירִין – עושה שני נקבים להעברת חוטי ה'שתי' בכלי שאורגים בו, בַּקֵּרוֹס – או שהשכיב שנים מחוטי ה'שתי' בכלי הקרוי 'קירוס', שיש בו נקבים כמנין חוטי ה'שתי', ובכל נקב מכניסים חוט אחד, ואורגים על ידו, בַּנָּפָה – או שהכניס שני חוטי 'שתי' בעשיית נפה, או בַּכְּבָרָה, שהיא מסננת בעל נקבים גסים יותר, וּבַסַּל, העשוי אף הוא שתי וערב, חַיָּב.
וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת, וְכן הַקּוֹרֵעַ את הבגד במקום הטעון תיקון עַל מְנָת לִתְפֹּר בו שְׁתֵּי תְפִירוֹת ולתקנו בכך, חייב.
