משנה
אשת איש קְטַנָּה, שאין לה אב, שיכולה היא להתגרש אם תקבל את גיטה בעצמה, שֶׁאָמְרָה לשליח 'הִתְקַבֵּל לִי גִטִּי' – קבל עבורי את הגט מהבעל ותזכה בו עבורי, אֵינוֹ גֵט – אינה מגורשת בקבלת השליח, עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ, מהטעם שיבואר להלן. לְפִיכָךְ, כיון שבזמן קבלת השליח אינה מתגרשת, אִם רָצָה הַבַּעַל לְהַחֲזִיר – לחזור בו מהגירושין קודם שהגיע הגט לידה, יַחֲזִיר, ומבארת המשנה מדוע אינה מתגרשת בקבלת השליח, לפי שֶׁאֵין הַקָּטָן עוֹשֵׂה שָׁלִיחַ, אפילו לדברים שיכול הוא לעשות בעצמו.
וְאִם יש לה אב, ואָמַר לוֹ אָבִיהָ של הקטנה לשליח, הִתְקַבֵּל לְבִתִּי [-קבל עבור ביתי את ה]גֵּט, כיון שהאב יכול לקבל את הגט עבור בתו, יכול הוא אף למנות שליח לכך, ולכן מיד כשבא הגט ליד השליח חלו הגירושין, ואף אִם רָצָה הבעל לְהַחֲזִיר, לֹא יַחֲזִיר.
בעל הָאוֹמֵר לשלוחו 'תֶּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי', וּנְתָנוֹ לָהּ השליח בְּמָקוֹם אַחֵר, פָּסוּל, כיון שלא רצה הבעל שיתננו לה באותו מקום, מחמת שאינו רוצה שידברו על כך באותו מקום, וכיון שלא עשה השליח את שליחותו כפי שנצטווה, אין הגט חל. אבל אם אמר לו הבעל 'תן גט זה לאשתי, והֲרֵי הִיא בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי', וּנְתָנוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, כָּשֵׁר, כיון שלא הורה לו ליתן את הגט באותו מקום, אלא רק הסביר לו היכן ימצא את אשתו.
הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה לשלוחה 'הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי', וְקִבְּלוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, פָּסוּל, כיון ששינה משליחותה. וְרַבִּי אֶלְעָזָר מַכְשִׁיר, כיון שהבעל יכול לגרש את אשתו אף בעל כרחה, ולכן לא מסתבר שהיתה כוונתה לומר לשליח שלא יקבל את הגט אלא באותו מקום. אבל אם אמרה לשלוחה 'הָבֵא לִי גִּיטִּי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי', ואתגרש בו אני כשאקבלנו לידי, וֶהֱבִיאוֹ לָה מִמָּקוֹם אַחֵר, כָּשֵׁר, כיון שלא חלו הגירושין במקום קבלת השליח, אלא רק כשהגיע הגט לידה, ממילא אינה מקפידה באיזה מקום קיבל השליח את הגט.
המשנה מבארת עתה את דינה של אשה שמינתה שליח לקבל את גיטה מיד בעלה, ולא ידוע לה אם כבר קיבל השליח את הגט והיא גרושה, או שעדיין לא קיבלו והיא נשואה. אשה שאמרה לשליח הָבֵא לִי גִּיטִּי, ולא אמרה לו לשון 'קבל לי גיטי', ונמצא שלא יחולו הגירושין עד שיביא לה השליח את הגט ותקבלנו בידה, אם אשת כהן היא אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה, עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַגֵּט לְיָדָהּ. אבל אם אמרה האשה לשליח 'הִתְקַּבֵּל לִי גִטִּי', שבאופן זה קבלת הגט על ידי השליח מחילה את הגירושין מיד, אֲסוּרָה לֶאֱכוֹל בַּתְּרוּמָה מִיָּד, מחשש שכבר קיבל השליח את הגט, והרי היא גרושת כהן, האסורה לאכול תרומה.
אמרה האשה לשליח 'הִתְקַבֵּל לִי גִטִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי', אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה עַד שיעור זמן שֶׁיַּגִּיעַ הַגֵּט לְאוֹתוֹ מָקוֹם, והיינו כשיטת תנא קמא בתחילת משנתנו, שאם האשה מקפידה שלא יחולו הגירושין אלא במקום מסוים, אינם חלים אלא שם, וממילא אף אם פגש הבעל את השליח קודם שהגיע למקום פלוני ונתן לו את הגט, אין הגירושין חלים עד שיגיע השליח לאותו מקום מסוים שאמרה לו האשה, ובתוך שיעור זמן זה ודאי אינה גרושה, ורשאית לאכול בתרומה. ורַבִּי אֶלְעָזָר אוֹסֵר עליה לאכול בתרומה מִיָּד, וכשיטתו בתחילת משנתנו שאין האשה מקפידה על מקום גירושיה, ולכן יש לחשוש שפגש הבעל את השליח מיד כשיצא לדרכו, ונתן לו את הגט, וחלו גירושיה.
