(פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו השבוע ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה)
יב. ומנין שיתננו לה בפני עדים, הרי הוא אומר על פי שנים עדים או שלשה עדים יקום דבר ואי אפשר שתהיה זו היום ערוה והבא עליה במיתת בית דין ולמחר תהיה מותרת בלא עדים, לפיכך אם נתן לה גט בינו לבינה ואפילו בעד אחד אינו גט כלל.
במה דברים אמורים בשהיה הגט בכתב ידי סופר, אבל אם כתב הבעל הגט בכתב ידו וחתם עליו עד אחד ונתנו לה הרי זה גט פסול (ופוסל לכהונה). (גירושין פ"א הלכות יג-יד)
יג. אף על פי שחתימת העדים בגט מדבריהם התקינו שיהו העדים מפרשין שמותיהן בגט, וכן התקינו בעידי הגט שאין חותמין אלא זה בפני זה, ואם חתמו זה שלא בפני זה הרי זה גט פסול. וכן תקנו חכמים שיכתוב זמן בגט ומקום כתיבתו כשאר השטרות, שמא תהיה אשתו קרובתו ותזנה כשהיא תחתיו ויכתוב לה גט אחר הזנות ויתן לה ואם לא יהיה בו זמן יכולה לומר קודם הזנות נתגרשתי ולפיכך תקנו זמן בגיטין.
גט שיש עליו עדים ואין בו זמן או שהיה מוקדם או מאוחר, או שנכתב ביום ונחתם בלילה שלאחריו אף על פי שעסוקין באותו ענין, או כתב את הגט בירושלם וטעה וכתב בלוד, כל אלו פסולין עד שיחתמו בו בזמן כתיבתו ובמקום כתיבתו. (גירושין פ"א הלכות כד-כה)
יד. תקנת חכמים היא שיהיו העדים חותמין על הגט, שמא יתן לה גט בפני שנים וימותו ונמצא הגט שבידה כחרש מחרשי אדמה שהרי אין בו עדים, לפיכך תקנו שיעידו מתוכו, ואף על פי שהעדים בתוכו נותנו לה בפני שנים בין אותן העדים החתומין עליו בין בפני שנים אחרים שעיקר הגירושין בעידי מסירה. (גירושין פ"א הט"ו)
טו. לוה שכתב שטר בכתב ידו והעיד בו עדים ונתנו למלוה הרי זה שטר כשר, וכן אם כתב שטר אף על פי שאין בו עדים ונתנו למלוה בפני עדים הרי זו מלוה בשטר והוא שיהיה כתב שאינו יכול להזדייף ויקראו אותו העדים שנמסר בפניהם, ויש מן הגאונים שהורה שצריך לומר לעדים שמסרו בפניהם חתמו והעידו שנמסר בפניכם. (מלוה ולוה פי"א ה"ב)
טז. שנים ששלחו שני גיטין ונתערבו נותנין שניהן לזו ושניהן לזו בעידי מסירה, לפיכך אם אבד אחד מהן הרי השני בטל. (גירושין פ"ג הי"ב)
יז. חמשה שכתבו גט אחד לחמש נשותיהן, אם כתבוהו בכלל כגון שכתבו בכך בשבת גירש פלוני לפלונית ופלוני לפלונית וכן אמר כל אחד מהן לאשתו ליכי די תהוייין וכל טופס הגט ושני עדים חותמין מלמטה הרי זה גט כשר וינתן לכל אחת מהן בעידי מסירה, ואם אין שם עידי מסירה כלל כל שתצא מגילה זו מתחת ידה מגורשת. אבל אם כתב בכך בשבת גירש פלוני לפלונית והשלים הגט והתחיל תחתיו גט אחר באותה המגילה וכתב וביום זה או בכך בשבת גירש פלוני לפלונית והשלים הגט השני וכן עד שהשלים כל הגיטין והעדים מלמטה, אם ניתנה מגילה זו לכל אחת מהן בעידי מסירה הרי כולן מגורשות ואם אין שם עידי מסירה והיתה מגילה זו יוצאה מתחת יד אחת מהן אם היתה זו שגיטה באחרונה שהעדים נקראין עמו הרי זו מגורשת ואם היתה המגילה יוצאה מתחת יד אחת מן הראשונות הרי זו ספק מגורשת.
כתב אנו פלוני ופלוני גירשנו נשותינו פלונית ופלונית והשלים הגט אף על פי שנמסר לכל אחת מהן בעדים אינו גט, שאין שתי נשים מתגרשות בגט אחד שנ' וכתב לה ולא לה ולחברתה, חזר ופרטן בתוך הגט וכתב פלוני גירש פלונית ופלוני גירש פלונית בזמן פלוני הרי אלו כשרים. (גירושין פ"ד הלכות יח-יט)
יח. כתב שני גיטין בשני דפין במגילה אחת זה בצד זה, אם יש שם שני עדים נקראים בסוף גט זה ושני עדים בסוף גט זה הרי זה כשר וכל שתצא מגילה זו מתחת ידה מגורשת.
היו שם שני עדים בלבד באים מתחת גט זה לתחת גט זה, אם יצא מתחת יד זו שהעדים נקראים עם גיטה הרי זו מגורשת ואם יצא מתחת יד השנייה שאין העדים נקראים עמו אינו גט עד שימסר לה בעדים. (גירושין פ"ד הלכות כ-כא)
