משנה ב: מִצְוַת הָעֹמֶר לָבוֹא מִן הַקָּרוֹב. לֹא בִכֵּר הַקָּרוֹב לִירוּשָׁלַיִם, מְבִיאִים אוֹתוֹ מִכָּל מָקוֹם. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא מִגַּגּוֹת צְרִיפִין, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִבִּקְעַת עֵין סוֹכֵר:
משנה ב: מִצְוַת הָעֹמֶר לָבוֹא מִן הַקָּרוֹב – לכתחילה יש להביא את השעורים למנחת העומר מהמקום הקרוב ביותר לירושלים, כיון שאין מעבירין על המצוות, וכשיוצא מירושלים נוטל את התבואה הראשונה שמוצא. אך אם לֹא בִכֵּר – לא הבשיל עדיין הַקָּרוֹב לִירוּשָׁלַיִם,מְבִיאִים אוֹתוֹ מִכָּל מָקוֹם בארץ ישראל. מַעֲשֶׂה היה שֶׁבָּא העומר מִגַּגּוֹת צְרִיפִין, וּשְׁתֵּיהַלֶּחֶם מִבִּקְעַת עֵין סוֹכֵר, שהיו רחוקים מירושלים, כיון שהחריבו האויבים את כל התבואות שסביב לירושלים.
