ז. דברים הבאים בתוך הסעודה, אם באים מחמת הסעודה דהיינו שהם דברים שדרך לקבוע סעודה עליהם בין שבאים ללפת בהם את הפת כגון בשר ודגים וירקות וגבינה וביצים ומיני מלוחים בין שהם באים להזין ולהשביע כגון מיני תבשילין מעשה קדרה שאין באים כדי ללפת בהם הפת אלא כדי להזין ולהשביע, הרי אלו אינם צריכין ברכה לפניהם אפילו שאוכלם בלא פת משום דברכת המוציא פוטרתם ואינם צריכין ברכה לאחריהם דבהמ"ז פוטרתם, יען דאלו אין דרכם לאכול אותם כל היום כמו הפירות אלא רק בשעת סעודה בלבד ולכך הם טפלים לפת שהוא עיקר הסעודה ונפטרים בברכת הפת אף על פי שאוכלם בלא פת:
וכל מיני פירות הבאים בתוך הסעודה אם אוכלם עם הפת אין צריך ברכה כלל, משום כיון דעתה אוכלם עם הפת נעשו טפלים לפת וברכת המוציא פוטרתן, אבל אם אין אוכל אותם עם הפת אלא אוכלם לבדם בגמר הסעודה לקנוח ותענוג בעלמא הרי אלו צריכים ברכה לפניהם ואין נפטרין בברכת המוציא כיון שאינם מעיקר הסעודה ודרכם לאכלם כל היום אפילו שלא בשעת סעודה, אבל אין טעונין ברכה לאחריהם משום כיון דבאו תוך הסעודה קודם שימשכו ידיהם מן הפת בהמ"ז פוטרתן, דכל מה שבא תוך הסעודה הוא מכלל השביעה שנאמר בה ואכלת ושבעת וברכת וכמ"ש בש"ע להגאון ר"ז ז"ל:
