ו. שכר ששותין בתוך הסעודה, אם שותהו כדי לעורר תאות המאכל הרי הוא טפל לסעודה ואין צריך לברך עליו, ואם שותהו לחמם האצטומכא לעכל המאכל צריך לברך עליו. ומיהו כיון דהרבה פעמים תמצא כונת האדם היא לעורר בו תאות המאכל, קשה הדבר למיקם עלה דמלתא בכונת השותהו ועל הרוב מכוין להא ולהא וקי"ל סב"ל, לכך לא יברך עליו, ומה גם עוד בלא"ה הברכה על השכר אינה ברורה אצל כל אדם יען כי הוא שורף הגרון, ויש כמה בני אדם הוא להם כקוץ מכאיב ומחמת כן נוהגים לשתות אחריו מים תכף ומיד, ועל כן טוב להזהר לאכול דבר שברכתו שהכל כמו סוכ"ר וכיוצא קודם שישתה השכר ויכוין לפטור השכר. וזכור לטוב הרב אדוני אבי זלה"ה שמימיו לא בירך על השכר אלא היה לוקח חתיכת סוכר ומברך לפטרו, ואפילו אם שותה ביום כוס קטן של שכר לאיזה צורך שאינו בשעת סעודה היה דרכו לברך תחלה על חתיכת סוכ"ר כי היה מזומן אצלו בעבור דבר זה, וכבר אמרנו שבסעודת שבת ויו"ט שמקדשים על היין אין צריך לעשות תיקון, כי ברכת היין של קידוש פוטרת כל משקין, לכך יכוין האדם לפטור בו מים ושכר וכל מיני משקין:
תפריט
תפריט
שישי
כ"ב אלול התשפ"ו
