חמישי
כ"ד תמוז התשפ"ו
חמישי
כ"ד תמוז התשפ"ו

חיפוש בארכיון

שיעור 115, ספר דברי הימים ב, פרק א, א-ו

דברי הימים ב, פרק א, א וַיִּתְחַזֵּ֛ק שְׁלֹמֹ֥ה בֶן־דָּוִ֖יד עַל־מַלְכוּת֑וֹ וַֽיהוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וַֽיְגַדְּלֵ֖הוּ לְמָֽעְלָה׃ ב וַיֹּ֣אמֶר שְׁלֹמֹ֣ה לְכָל־יִשְׂרָאֵ֡ל לְשָׂרֵי֩ הָֽאֲלָפִ֨ים וְהַמֵּא֜וֹת וְלַשֹּֽׁפְטִ֗ים וּלְכֹ֛ל נָשִׂ֥יא לְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל רָאשֵׁ֥י הָֽאָבֽוֹת׃ ג וַיֵּֽלְכ֗וּ שְׁלֹמֹה֙ וְכָל־הַקָּהָ֣ל עִמּ֔וֹ לַבָּמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּגִבְע֑וֹן כִּי־שָׁ֣ם הָיָ֗ה אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה מֹשֶׁ֥ה עֶֽבֶד־יְהוָ֖ה בַּמִּדְבָּֽר׃ ד אֲבָ֗ל אֲר֤וֹן הָֽאֱלֹהִים֙ הֶֽעֱלָ֤ה דָוִיד֙ מִקִּרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים בַּֽהֵכִ֥ין ל֖וֹ דָּוִ֑יד כִּ֧י נָֽטָה־ל֛וֹ אֹ֖הֶל בִּירֽוּשָׁלִָֽם׃ ה וּמִזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֗שֶׁת אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ בְּצַלְאֵל֙ בֶּן־אוּרִ֣י בֶן־ח֔וּר שָׁ֕ם לִפְנֵ֖י מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֑ה וַיִּדְרְשֵׁ֥הוּ שְׁלֹמֹ֖ה וְהַקָּהָֽל׃ ו וַיַּעַל֩ שְׁלֹמֹ֨ה שָׁ֜ם עַל־מִזְבַּ֤ח הַנְּחֹ֨שֶׁת֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לְאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיַּ֧עַל עָלָ֛יו עֹל֖וֹת אָֽלֶף׃

 

֍              ֍              ֍

 

דברי הימים ב, פרק א (א) בחיי דוד היה שלמה נשען על כחו ועצתו של דוד, ועתה, לאחר מיתת דוד, וַיִּתְחַזֵּק שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד עַל מַלְכוּתוֹ, וַיהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וַיְגַדְּלֵהוּ לְמָעְלָה, בגדלות אמיתית ופנימית, הבאה מכך שהיה ה' אלוקיו עמו.

(ב) וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה – קרא שלמה להתאסף, לְכָל יִשְׂרָאֵל, לְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת, וְלַשֹּׁפְטִים, וּלְכֹל נָשִׂיא לְכָל יִשְׂרָאֵל, רָאשֵׁי הָאָבוֹת.

(ג) וַיֵּלְכוּ שְׁלֹמֹה וְכָל הַקָּהָל עִמּוֹ לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן, כִּי שָׁם הָיָה אֹהֶל מוֹעֵד הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה בַּמִּדְבָּר, ורצה שלמה להעלות את האהל וכל כליו לירושלים, עוד קודם שבנה את בית המקדש.

(ד) אֲבָל את אֲרוֹן הָאֱלֹהִים כבר הֶעֱלָה דָוִיד מִקִּרְיַת יְעָרִים, בַּהֵכִין לוֹ דָּוִיד, כִּי נָטָה לוֹ דוד אֹהֶל בִּירוּשָׁלִָם, ולכן לא הוצרכו להעלותו עתה, אך את שאר כלי המשכן העלו עתה מגבעון לירושלים.

(ה) וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר שָׁם, לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהֹוָה, וַיִּדְרְשֵׁהוּ שְׁלֹמֹה וְהַקָּהָל.

(ו) וכשם שבשעת חינוך המזבח מקריבים עליו קרבנות רבים, כן עתה, בעת סילוקו, הקריבו עליו קרבנות רבים, וַיַּעַל שְׁלֹמֹה שָׁם עַל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת לִפְנֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר לְאֹהֶל מוֹעֵד, וַיַּעַל עָלָיו עֹלוֹת אָלֶף.

https://2halachot.org/halacha/שיעור-1-ספר-דניאל-פרק-א-א-ב