טז וַיָּ֨עַר יְהוָ֜ה עַל־יְהוֹרָ֗ם אֵ֣ת ר֤וּחַ הַפְּלִשְׁתִּים֙ וְהָ֣עַרְבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־יַ֥ד כּוּשִֽׁים׃ יז וַיַּֽעֲל֤וּ בִֽיהוּדָה֙ וַיִּבְקָע֔וּהָ וַיִּשְׁבּ֗וּ אֵ֤ת כָּל־הָֽרְכוּשׁ֙ הַנִּמְצָ֣א לְבֵית־הַמֶּ֔לֶךְ וְגַם־בָּנָ֖יו וְנָשָׁ֑יו וְלֹ֤א נִשְׁאַר־לוֹ֙ בֵּ֔ן כִּ֥י אִם־יְהֽוֹאָחָ֖ז קְטֹ֥ן בָּנָֽיו׃ יח וְאַֽחֲרֵ֖י כָּל־זֹ֑את נְגָפ֨וֹ יְהוָ֧ה ׀ בְּמֵעָ֛יו לָֽחֳלִ֖י לְאֵ֥ין מַרְפֵּֽא׃ יט וַיְהִ֣י לְיָמִ֣ים ׀ מִיָּמִ֡ים וּכְעֵת֩ צֵ֨את הַקֵּ֜ץ לְיָמִ֣ים ׀ שְׁנַ֗יִם יָֽצְא֤וּ מֵעָיו֙ עִם־חָלְי֔וֹ וַיָּ֖מָת בְּתַֽחֲלֻאִ֣ים רָעִ֑ים וְלֹא־עָ֨שׂוּ ל֥וֹ עַמּ֛וֹ שְׂרֵפָ֖ה כִּשְׂרֵפַ֥ת אֲבֹתָֽיו׃ כ בֶּן־שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁתַּ֨יִם֙ הָיָ֣ה בְמָלְכ֔וֹ וּשְׁמוֹנֶ֣ה שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וַיֵּ֨לֶךְ֙ בְּלֹ֣א חֶמְדָּ֔ה וַֽיִּקְבְּרֻ֨הוּ֙ בְּעִ֣יר דָּוִ֔יד וְלֹ֖א בְּקִבְר֥וֹת הַמְּלָכִֽים׃
֍ ֍ ֍
(טז) ותחילה התקיימה הנבואה של החרב שתבוא עליו, וַיָּעַר יְהֹוָה עַל יְהוֹרָם אֵת רוּחַ הַפְּלִשְׁתִּים וְהָעַרְבִים אֲשֶׁר עַל יַד כּוּשִׁים, שהיו מגישים מנחה לאביו יהושפט מלך יהודה, כפי שהובא לעיל (יז יא), ועתה באו להלחם ביהורם בנו.
(יז) וַיַּעֲלוּ בִיהוּדָה, וַיִּבְקָעוּהָ, וַיִּשְׁבּוּ אֵת כָּל הָרְכוּשׁ הַנִּמְצָא לְבֵית הַמֶּלֶךְ, וְגַם בָּנָיו וְנָשָׁיו, כדבר הנבואה שנאמרה לו במכתב מאליהו הנביא, וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ בֵּן חי, כִּי אִם יְהוֹאָחָז, קְטֹן בָּנָיו.
(יח) וְאַחֲרֵי כָּל זֹאת התקיים העונש השני, בגופו של יהורם, נְגָפוֹ יְהֹוָה בְּמֵעָיו לָחֳלִי לְאֵין מַרְפֵּא.
(יט) וַיְהִי לְיָמִים מִיָּמִים – היה לו זמן קבוע של מספר ימים מסוים שלאחריהם היו מעיו יוצאים מגופו, וזמן זה התקצר והלך, וּכְעֵת צֵאת הַקֵּץ לְיָמִים שְׁנַיִם – כאשר התקצר אותו הזמן עד שהגיע ליומיים, יָצְאוּ מֵעָיו מגופו לגמרי עִם חָלְיוֹ, וַיָּמָת בְּתַחֲלֻאִים רָעִים – התעוררו אז כל המחלות שבגופו, עד שמת מיתה מנוולת, וְלֹא עָשׂוּ לוֹ עַמּוֹ שְׂרֵפָה כִּשְׂרֵפַת אֲבֹתָיו.
(כ) בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם הָיָה יהורם בְמָלְכוֹ, וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וַיֵּלֶךְ בְּלֹא חֶמְדָּה, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד, וְלֹא בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים.
