א וּבַשָּׁנָ֨ה הַשְּׁבִעִ֜ית הִתְחַזַּ֣ק יְהֽוֹיָדָ֗ע וַיִּקַּ֣ח אֶת־שָׂרֵ֣י הַמֵּא֡וֹת לַֽעֲזַרְיָ֣הוּ בֶן־יְרֹחָ֡ם וּלְיִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן־יְ֠הֽוֹחָנָן וְלַֽעֲזַרְיָ֨הוּ בֶן־עוֹבֵ֜ד וְאֶת־מַֽעֲשֵׂיָ֧הוּ בֶן־עֲדָיָ֛הוּ וְאֶת־אֱלִֽישָׁפָ֥ט בֶּן־זִכְרִ֖י עִמּ֥וֹ בַבְּרִֽית׃ ב וַיָּסֹ֨בּוּ֙ בִּֽיהוּדָ֔ה וַיִּקְבְּצ֤וּ אֶת־הַלְוִיִּם֙ מִכָּל־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וְרָאשֵׁ֥י הָֽאָב֖וֹת לְיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־יְרֽוּשָׁלִָֽם׃ ג וַיִּכְרֹ֨ת כָּל־הַקָּהָ֥ל בְּרִ֛ית בְּבֵ֥ית הָֽאֱלֹהִ֖ים עִם־הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם הִנֵּ֤ה בֶן־הַמֶּ֨לֶךְ֙ יִמְלֹ֔ךְ כַּֽאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה עַל־בְּנֵ֥י דָוִֽיד׃ ד זֶ֥ה הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשׂ֑וּ הַשְּׁלִשִׁ֨ית מִכֶּ֜ם בָּאֵ֣י הַשַּׁבָּ֗ת לַכֹּֽהֲנִים֙ וְלַלְוִיִּ֔ם לְשֹֽׁעֲרֵ֖י הַסִּפִּֽים׃ ה וְהַשְּׁלִשִׁית֙ בְּבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְהַשְּׁלִשִׁ֖ית בְּשַׁ֣עַר הַיְס֑וֹד וְכָ֨ל־הָעָ֔ם בְּחַצְר֖וֹת בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ ו וְאַל־יָב֣וֹא בֵית־יְהוָ֗ה כִּ֤י אִם־הַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַמְשָֽׁרְתִ֣ים לַלְוִיִּ֔ם הֵ֥מָּה יָבֹ֖אוּ כִּי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֑מָּה וְכָ֨ל־הָעָ֔ם יִשְׁמְר֖וּ מִשְׁמֶ֥רֶת יְהוָֽה׃ ז וְהִקִּיפוּ֩ הַלְוִיִּ֨ם אֶת־הַמֶּ֜לֶךְ סָבִ֗יב אִ֚ישׁ וְכֵלָ֣יו בְּיָד֔וֹ וְהַבָּ֥א אֶל־הַבַּ֖יִת יוּמָ֑ת וִֽהְי֥וּ אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ בְּבֹא֥וֹ וּבְצֵאתֽוֹ׃ ח וַיַּֽעֲשׂ֨וּ הַלְוִיִּ֜ם וְכָל־יְהוּדָ֗ה כְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־צִוָּה֮ יְהֽוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵן֒ וַיִּקְחוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־אֲנָשָׁ֔יו בָּאֵ֣י הַשַּׁבָּ֔ת עִ֖ם יֽוֹצְאֵ֣י הַשַּׁבָּ֑ת כִּ֣י לֹ֥א פָטַ֛ר יְהֽוֹיָדָ֥ע הַכֹּהֵ֖ן אֶת־הַֽמַּחְלְקֽוֹת׃
֍ ֍ ֍
פרק כג (א) וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִעִית למלכות עתליה, הִתְחַזַּק יְהוֹיָדָע הכהן הגדול, וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת, לַעֲזַרְיָהוּ בֶן יְרֹחָם, וּלְיִשְׁמָעֵאל בֶּן יְהוֹחָנָן, וְלַעֲזַרְיָהוּ בֶן עוֹבֵד, וְאֶת מַעֲשֵׂיָהוּ בֶן עֲדָיָהוּ, וְאֶת אֱלִישָׁפָט בֶּן זִכְרִי עִמּוֹ בַבְּרִית, להמליך את יואש על הארץ.
(ב) וַיָּסֹבּוּ בִּיהוּדָה, וַיִּקְבְּצוּ אֶת הַלְוִיִּם מִכָּל עָרֵי יְהוּדָה, וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל, וַיָּבֹאוּ אֶל יְרוּשָׁלִָם.
(ג) וַיִּכְרֹת כָּל הַקָּהָל בְּרִית בְּבֵית הָאֱלֹהִים עִם הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר לָהֶם, הִנֵּה בֶן הַמֶּלֶךְ יִמְלֹךְ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עַל בְּנֵי דָוִיד.
(ד) זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ, כדי שתצא ההמלכה אל הפועל, הַשְּׁלִשִׁית מִכֶּם – קבוצה אחת המונה שליש ממכם, בָּאֵי הַשַּׁבָּת – מאותם הבאים בשבת זו לעבודה בבית המקדש, לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, יהיו לְשֹׁעֲרֵי הַסִּפִּים – לשמור בפתחים.
(ה) וְהַשְּׁלִשִׁית – ושליש נוסף יהיו בְּבֵית הַמֶּלֶךְ לשומרו מבפנים, וְהַשְּׁלִשִׁית – השליש הנוסף של הבאים באותה שבת יהיו בְּשַׁעַר הַיְסוֹד, ואמנם חלוקה זו היתה רק מתוך אותם שבאו לאותה שבת, וכל אלו שבאו לאותה שבת היו שליש מכל השותפים להמלכה, וְכָל הָעָם, שהם שני השליש הנותרים, מאותם שסיימו את עבודתם במקדש בשבת זו, יהיו בְּחַצְרוֹת בֵּית ה', לשמור מבחוץ.
(ו) וְאַל יָבוֹא בֵית ה' באותו זמן כִּי אִם הַכֹּהֲנִים וְהַמְשָׁרְתִים לַלְוִיִּם, הֵמָּה יָבֹאוּ כִּי קֹדֶשׁ הֵמָּה, וְכָל הָעָם יִשְׁמְרוּ מִשְׁמֶרֶת ה'.
(ז) וְהִקִּיפוּ הַלְוִיִּם השומרים מבפנים אֶת הַמֶּלֶךְ סָבִיב, אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ, וְהַבָּא אֶל הַבַּיִת יוּמָת, וִהְיוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּבֹאוֹ וּבְצֵאתוֹ.
(ח) וַיַּעֲשׂוּ הַלְוִיִּם וְכָל יְהוּדָה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, וַיִּקְחוּ אִישׁ אֶת אֲנָשָׁיו בָּאֵי הַשַּׁבָּת – הבאים לעבודה במקדש בשבת זו, עִם יוֹצְאֵי הַשַּׁבָּת המסיימים את עבודתם, כִּי לֹא פָטַר יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת הַמַּחְלְקוֹת – לא נתן ליוצאי השבת רשות לחזור לבתיהם, אלא ציוה עליהם להשאר במקדש.
