ט הֶעְמִ֥יקוּ שִׁחֵ֖תוּ כִּימֵ֣י הַגִּבְעָ֑ה יִזְכּ֣וֹר עֲוֹנָ֔ם יִפְק֖וֹד חַטֹּאותָֽם׃
י כַּֽעֲנָבִ֣ים בַּמִּדְבָּ֗ר מָצָ֨אתִי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל כְּבִכּוּרָ֤ה בִתְאֵנָה֙ בְּרֵ֣אשִׁיתָ֔הּ רָאִ֖יתִי אֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם הֵ֜מָּה בָּ֣אוּ בַֽעַל־פְּע֗וֹר וַיִּנָּֽזְרוּ֙ לַבֹּ֔שֶׁת וַיִּֽהְי֥וּ שִׁקּוּצִ֖ים כְּאָֽהֳבָֽם׃ יא אֶפְרַ֕יִם כָּע֖וֹף יִתְעוֹפֵ֣ף כְּבוֹדָ֑ם מִלֵּדָ֥ה וּמִבֶּ֖טֶן וּמֵֽהֵרָיֽוֹן׃ יב כִּ֤י אִם־יְגַדְּלוּ֙ אֶת־בְּנֵיהֶ֔ם וְשִׁכַּלְתִּ֖ים מֵֽאָדָ֑ם כִּֽי־גַם־א֥וֹי לָהֶ֖ם בְּשׂוּרִ֥י מֵהֶֽם׃ יג אֶפְרַ֛יִם כַּֽאֲשֶׁר־רָאִ֥יתִי לְצ֖וֹר שְׁתוּלָ֣ה בְנָוֶ֑ה וְאֶפְרַ֕יִם לְהוֹצִ֥יא אֶל־הֹרֵ֖ג בָּנָֽיו׃
֍ ֍ ֍
(ט) הֶעְמִיקוּ – הסתירו את מעשיהם הרעים, כאילו יוכלו להסתירם מה', שִׁחֵתוּ את דרכם בזנות כִּימֵי הַגִּבְעָה – כמעשה שהיה בימי השופטים עם הפילגש בגבעת בנימין, וכיון שהם רעים גם בדברים שבין אדם לה' וגם בדברים שבין אדם לחבירו, יִזְכּוֹר ה' את עֲוֹנָם, יִפְקוֹד את חַטֹּאותָם להענישם.
(י) כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר – כאדם ההולך במדבר, שזהו מקום שאין גדלים בו פירות כלל, ומוצא שם ענבים, שזהו הפרי החשוב ביותר, כך מָצָאתִי את יִשְׂרָאֵל בהוציאי אותם מארץ מצרים, כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ – כתאנה המבכירה ראשונה, שמלבד שהיא פרי חשוב גם בתחילה היא חשובה מצד מיעוט מציאותה, כך רָאִיתִי את אֲבוֹתֵיכֶם, כשהוצאתי אותם מארץ מצרים, ואף שהיו כל כך יקרים וחשובים בעיני, כאשר הֵמָּה בָּאוּ אל בַעַל פְּעוֹר, וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת – עבדו עבודה זרה, וַיִּהְיוּ שִׁקּוּצִים – שיקץ אותם ה' ומאס בהם, וכל זה אירע להם כְּאָהֳבָם – בגלל שאהבו את בנות מואב וחטאו עמהם בזנות.
(יא) וכיון שכך אירע לישראל במדבר, על אף שהיו יקרים וחשובים כל כך בעיני ה', יש לכם ללמוד קל וחומר עליכם, כי אֶפְרַיִם – עשרת השבטים שבאותו הזמן, כָּעוֹף יִתְעוֹפֵף כְּבוֹדָם – מתחילתם יתעופף ויסתלק מהם כבודם, כי כבר מִלֵּדָה וּמִבֶּטֶן וּמֵהֵרָיוֹן היו נבזים, מאחר ורובם נולדו בזנות והיו ממזרים, כל שכן שיהיו משוקצים ומאוסים בעיני ה' מחמת זנותם.
(יב) כִּי אותם אנשים, אִם יְגַדְּלוּ אֶת בְּנֵיהֶם, וְשִׁכַּלְתִּים מֵאָדָם – בניהם כבר ירדו בעיני ממדרגת 'אדם', מאחר ולא שמרו את מינם והולידו ממזרים, הרי הם כבעלי חיים משוקצים, כִּי גַם לאבות, שאינם ממזרים, והם בכלל 'בני אדם', אוֹי לָהֶם, בְּשׂוּרִי מֵהֶם – מאחר וסרתי מהם, והשלכתים מעל פני מפני רוע מעלליהם.
(יג) אֶפְרַיִם, אינו דומה לדור הראשון, שהיו כענבים במדבר, כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי לְצוֹר שְׁתוּלָה בְנָוֶה – דומה הוא לעיר צור [שהיתה העשירה בכל האומות] היושבת בשלווה ונטועה במקומה, כך הם נמצאים בעיר מושב ומתענגים על רוב טובה, ומצד הטבע היה ראוי שיצליחו במעשיהם בארץ הטובה והרחבה שניתנה להם, וְאֶפְרַיִם לְהוֹצִיא אֶל הֹרֵג בָּנָיו – אך במעשיהם הרעים גרמו שנגזר עליהם שייהרגו בניהם.
