ח מִֽי־יִ֭תֵּן תָּב֣וֹא שֶֽׁאֱלָתִ֑י וְ֝תִקְוָתִ֗י יִתֵּ֥ן אֱלֽוֹהַּ׃ ט וְיֹאֵ֣ל אֱ֭לוֹהַּ וִֽידַכְּאֵ֑נִי יַתֵּ֥ר יָ֝ד֗וֹ וִֽיבַצְּעֵֽנִי׃ י וּ֥תְהִי־ע֨וֹד ׀ נֶ֘חָ֤מָתִ֗י וַֽאֲסַלְּדָ֣ה בְ֭חִילָה לֹ֣א יַחְמ֑וֹל כִּי־לֹ֥א כִ֝חַ֗דְתִּי אִמְרֵ֥י קָדֽוֹשׁ׃
֍ ֍ ֍
(ח) ועל מה שאמר לו אליפז שאם יקבל את היסורים באהבה יאריך ה' את ימיו וירפאנו, משיב שאין רצונו כלל לחיות חיים אלו, אלא מִי יִתֵּן ותָּבוֹא שֶׁאֱלָתִי לפני ה', וְתִקְוָתִי יִתֵּן אֱלוֹהַּ.
(ט) ובקשתי ותפילתי היא, וְיֹאֵל אֱלוֹהַּ וִידַכְּאֵנִי – יסכים ה' לדכא אותי יותר עד שאמות מיד, יַתֵּר יָדוֹ – ירפה את ידו האוחזת בי שלא אמות, וִיבַצְּעֵנִי – ויגמור את חיי מיד.
(י) וּתְהִי עוֹד נֶחָמָתִי – ולפי דבריך תהיה נחמתי בדבר זה, וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה – וכן אכווה בפחד וביראה בדבר זה, שאם לא אתרעם על הנהגת ה' יתארכו חיי, והרי דבר זה עצמו, שבעיניך הוא נחמה, נחשב בעיני שלֹא יַחְמוֹל עלי ה', כי אם יחמול עלי ימית אותי מיד, ובכך אתפטר מהיסורים שאין להם רפואה. ואיך תאמר לי את ההיפך, שאירא מה' כדי שלא יחמול עלי ולא ימית אותי, או שאתנחם בכך, כִּי לֹא כִחַדְתִּי אִמְרֵי קָדוֹשׁ – שאם לא אכחיש את אותה נבואה שהתגלתה לך על ידי מלאך קדוש יאריכו ימי, והרי איני רוצה כלל בהמשך חיים אלו, המרים ממוות.
