יג הַֽחֲרִ֣ישׁוּ מִ֭מֶּנִּי וַֽאֲדַבְּרָה־אָ֑נִי וְיַֽעֲבֹ֖ר עָלַ֣י מָֽה׃ יד עַל־מָ֤ה ׀ אֶשָּׂ֣א בְשָׂרִ֣י בְשִׁנָּ֑י וְ֝נַפְשִׁ֗י אָשִׂ֥ים בְּכַפִּֽי׃ טו הֵ֣ן יִ֭קְטְלֵנִי ל֣וֹ אֲיַחֵ֑ל אַךְ־דְּ֝רָכַ֗י אֶל־פָּנָ֥יו אוֹכִֽיחַ׃ טז גַּם־הוּא־לִ֥י לִֽישׁוּעָ֑ה כִּי־לֹ֥א לְ֝פָנָ֗יו חָנֵ֥ף יָבֽוֹא׃
֍ ֍ ֍
(יג) וכיון שכל דיבוריכם להצדיק את ה' היו רק מחמת יראתכם ופחדכם ממנו, אם כן מי הכריח אתכם לדבר, הַחֲרִישׁוּ מִמֶּנִּי – היה די לכם בכך שתשתקו ולא תאמרו מאומה, מאחר ואתם יודעים בלבכם שהאמת איתי אלא שאתם מתייראים מלומר זאת בעצמכם, וַאֲדַבְּרָה אָנִי – אני הייתי אומר את הדברים ללא פחד, וְיַעֲבֹר עָלַי מָה – גם אם מחמת כן יקרו לי דברים, כיון שאינני פוחד עוד.
(יד) עַל מָה אֶשָּׂא בְשָׂרִי בְשִׁנָּי – עבור מה אעצור את עצמי מלדבר על ידי שאנשוך את בשר אצבעי בשיני, כדי להכריח את עצמי לשתוק, וְנַפְשִׁי אָשִׂים בְּכַפִּי – והרי בין כך אני בסכנת מוות, בין אם אשתוק ובין אם אדבר, מחמת היסורים הבאים עלי, ואם כן מה ארויח בכך שאשתוק.
(טו) הֵן יִקְטְלֵנִי – ואף אם יהרגני ה' מחמת הדברים שאומר, לוֹ אֲיַחֵל – הרי למוות הזה אני מחכה ומצפה, שיגאל אותי מיסורי, אַךְ דְּרָכַי אֶל פָּנָיו אוֹכִיחַ – אוכיח לו בדברי שאני צדיק בכל דרכי, ומתייסר בחינם.
(טז) ומכל מקום גם אם אומר דברים אלו לא יקרה לי דבר, אלא אדרבה, גַּם הוּא – ה', יהיה לִי מחמת כן לִישׁוּעָה, ולא יענישני עבור זה, כִּי לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבוֹא, ואין חפץ ה' בחנפים שיצדיקו את מעשיו והנהגותיו בדברי שקר, ואין רצון ה' שאשתוק ולא אומר את הדברים שלדעתי הם אמת וצדק.
