כ אַךְ־שְׁ֭תַּיִם אַל־תַּ֣עַשׂ עִמָּדִ֑י אָ֥ז מִ֝פָּנֶ֗יךָ לֹ֣א אֶסָּתֵֽר׃ כא כַּ֭פְּךָ מֵֽעָלַ֣י הַרְחַ֑ק וְ֝אֵ֥מָתְךָ֗ אַֽל־תְּבַעֲתַֽנִּי׃ כב וּ֭קְרָא וְאָֽנֹכִ֣י אֶֽעֱנֶ֑ה אֽוֹ־אֲ֝דַבֵּ֗ר וַֽהֲשִׁיבֵֽנִי׃ כג כַּמָּ֣ה לִ֭י עֲוֹנ֣וֹת וְחַטָּא֑וֹת פִּֽשְׁעִ֥י וְ֝חַטָּאתִ֗י הֹֽדִיעֵֽנִי׃
֍ ֍ ֍
(כ) מוסיף איוב ופונה עתה לה' ואומר, כיון שאני מתקרב להתווכח עמך, אַךְ שְׁתַּיִם אַל תַּעַשׂ עִמָּדִי – אבקש ממך שלא תעשה לי שני דברים, שיבוארו להלן, ואָז מִפָּנֶיךָ לֹא אֶסָּתֵר.
(כא) שבעת הויכוח כַּפְּךָ מֵעָלַי הַרְחַק, שלא אתייסר באותו הזמן, וְאֵמָתְךָ אַל תְּבַעֲתַנִּי – עשה שלא אתיירא מאימת גדולתך ורוממותך, כיון ששני דברים אלו, יראת היסורים ויראת הרוממות, מונעים ממני מלומר כל שבליבי.
(כב) וּקְרָא – ואז תקרא ותאמר את עוונותי, וְאָנֹכִי אֶעֱנֶה להודות עליהם, אוֹ אם לא תרצה לקרוא את עוונותי, אֲדַבֵּר אנוכי, וַהֲשִׁיבֵנִי.
(כג) הודיעני כַּמָּה לִי עֲוֹנוֹת וְחַטָּאוֹת – מהו מספר עוונותי וחטאי, או לכל הפחות פִּשְׁעִי וְחַטָּאתִי הֹדִיעֵנִי, כי אני טוען שלא זו בלבד שלא עברתי על עוונות רבים, אלא לא חטאתי כלל.
(כד) לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר, ואינך רוצה להתווכח עימי כלל, ובכל זאת וְתַחְשְׁבֵנִי לְאוֹיֵב לָךְ.
