ח וְעַל־בְּגָדִ֤ים חֲבֻלִים֙ יַטּ֔וּ אֵ֖צֶל כָּל־מִזְבֵּ֑חַ וְיֵ֤ין עֲנוּשִׁים֙ יִשְׁתּ֔וּ בֵּ֖ית אֱלֹֽהֵיהֶֽם׃ ט וְאָ֨נֹכִ֜י הִשְׁמַ֤דְתִּי אֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֨ר כְּגֹ֤בַהּ אֲרָזִים֙ גָּבְה֔וֹ וְחָסֹ֥ן ה֖וּא כָּֽאַלּוֹנִ֑ים וָֽאַשְׁמִ֤יד פִּרְיוֹ֙ מִמַּ֔עַל וְשָֽׁרָשָׁ֖יו מִתָּֽחַת׃
֍ ֍ ֍
(ח) ולגבי חטא עבודה זרה, וְעַל בְּגָדִים חֲבֻלִים יַטּוּ אֵצֶל כָּל מִזְבֵּחַ – את הבגדים שגזלו מהעניים הם מקדישים לעבודה זרה, לפורשם לפני מזבח הבעל, להסב עליהם כשהם אוכלים מזבחי אליליהם, וְיֵין עֲנוּשִׁים יִשְׁתּוּ בֵּית אֱלֹהֵיהֶם – וכן היין ששתו לפני העבודה זרה היה יין שקנו בכסף שלקחו מבני אדם שנענשו שלא כדין, באופן שיחד עם חטא עבודה זרה מעורב חטא גזל עניים ואביונים.
(ט) וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם, כדי שלא ילמדו ממעשיהם הרעים של האמוריים, ולא היה זה בדרך הטבע, אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ של האמורי, הן בחוזקם הטבעי, והן במזלם שהיה גבוה באותו הזמן, וְחָסֹן [-וחזק] הוּא כָּאַלּוֹנִים, ואף על פי כן מסרתים ביד ישראל, וגם ההשמדה עצמה לא היתה כדרך הטבע, אלא כיליתי אותם לגמרי, וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל, וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת, עד שאבד כל זכר מהם.
