וְהַנֵי מִילֵי – ושיעור זה של נטילת שכר עבור הטיפול בעסק של השותפות, כדי שלא יהא בכך משום ריבית, הוא רק בְּחֶנְוָנִי וּכְיוֹצֵא בּוֹ, דְּלֵית לֵיהּ עִיסְקָא אַחֲרִינָא לְדִידֵיהּ – שאין לו עסק אחר משל עצמו, אֶלָּא הָדֵין עִיסְקָא בִּלְחוֹד – אלא כל עסקו הוא במכירת פירות אלו, כִּדְתַנְיָא – וכפי ששנינו בתוספתא (פ"ד ה"ז) הַמּוֹשִׁיב אֶת חֲבֵירוֹ בַּחֲנוּת לְמַחֲצִית שָׂכָר, אִם הָיָה אוּמָּן, לֹא יַעֲסֹק בְּאוּמָּנוּתוֹ, לְפִי שֶׁאֵין עֵינָיו עַל הַחֲנוּת בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסֵק בְּאוּמָּנוּתוֹ. אֲבָל מַאן דְּאִית לֵיהּ עִיסְקָא אַחֲרִינָא – אבל מי שיש לו עסק אחר מלבד מכירת פירות אלו, וְלֹא קָא מִבָּטֵיל לֵיהּ מִינֵּיהּ – ואינו מתבטל מהעסק האחר שיש לו בפני עצמו, לֹא בָּעֵי בְּאַגְרֵיהּ כּוּלֵּי הַאי – אינו נוטל בשכרו כל כך הרבה.
ומוכיח זאת הרי"ף, כִּדְאַמְרִינָן – כפי שאמרו בגמרא, אָמַר רַב, הנותן לחבירו עגל כדי לעסוק בו ולגדלו, על דעת שיחלקו בשכר ובהפסד, ואמר הנותן למקבל, מוֹתַר שְׁלִישׁ – מה שישביח העגל יותר משליש שוויו של עתה, יהא בִּשְׂכָרְךָ, מוּתָּר, ואין בכך משום ריבית, ואף שיתכן שלא ישביח יותר משליש שוויו, מכל מקום כיון שהסכים המקבל שיהא זה שכרו, אין בכך משום ריבית. וּשְׁמוּאֵל אָמַר, והרי באופן זה נמצא שאם לֹא מָצָא מוֹתַר שְׁלִישׁ, כיון שלא השביח העגל יותר משליש, יֵלֵךְ לְבֵיתוֹ רֵיקָם ללא כל שכר על טירחתו, ויש בכך משום ריבית, אֶלָּא אָמַר שְׁמוּאֵל, קוֹצֵץ לוֹ שכרו דִּינָר, בין אם ישביח העגל ובין אם לא ישביח. וְאַקְשִׁינַן – והקשתה על כך הגמרא, וְכי סָבַר רַב דלֹא קָיְיצִינַן לֵיהּ דִּינָר – שאין צורך לקצוץ לו שכר קבוע בשכרו, אלא אפשר לתת לו שכר התלוי בהשבחת העיסקא, וְהָא – והרי כך אָמַר רַב, רֵישׁ עִיגְלָא לְפִיטְמָא – הנוטל עגל כדי לפטמו ולחלוק עם הבעלים ברווחים, יטול את ראש העגל כולו לעצמו בשכרו, כדי שלא יהא בכך משום ריבית, הרי שיש צורך לקצוץ לו שכר מסוים שהוא מקבל בכל מקרה, אף אם לא ירויח, מַאי לָאו – והאם לא נאמרו דברי רב אלו אפילו באופן דְּאָמַר לֵיהּ הנותן למקבל שיטול בשכרו מוֹתַר שְׁלִישׁ, ומכל מקום אין די בכך כיון שיתכן שלא ישביח העגל שליש, ולכן יש צורך שיקצוץ לו בשכרו את ראש העגל. וּפַרְקִינָן – ותירצה הגמרא, לֹא – אין זה הביאור בדברי רב, אלא כך יש לפרש את דבריו, אוֹ שיתן לו בשכרו מוֹתַר שְׁלִישׁ, ואף שיתכן שלא ירויח כלום, אוֹ שיתן לו בשכרו רֵישׁ עִיגְלָא. וְאִי בָעִית אֵימָא – ואם תרצה אתרץ לך באופן נוסף, כִּי קָאָמַר רַב – מה שאמר רב שאם אמר לו מוֹתַר שְׁלִישׁ בִּשְׂכָרְךָ הדבר מוּתָּר, היינו כְּגוֹן דְּאִית לֵיהּ בְּהֵמָה לְדִידֵיהּ – שיש למקבל בהמה משל עצמו שהוא מטפל בה, ובאופן זה אין צורך שיקצוץ לו שכר מוחלט, אלא יכול לקצוב לו אף שכר שיתכן שלא יבוא, והטעם לכך, דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי – כיון שכך אומרים בני אדם, גַּבֵּיל לְתוֹרָא גַּבֵּיל לְתוֹרֵי – באותו טורח שאתה מערב סובין ושעורים עבור שור אחד, אתה יכול לטרוח ולעשות כן לכמה שוורים, כלומר, למי שבין כך טורח עבורו בהמותיו אין טירחה מיוחדת להוסיף ולעשות כן עבור בהמות נוספות, ולכן באופן זה אין צורך בשכר מוחלט, אלא די בשכר התלוי בהשבחת העסק, והיינו כפי שהתבאר לעיל, שאם הוא חנווני העוסק בין כך במכירת פירות וכדומה, אין צורך בשכר גדול כל כך. וְהִלְכְתָא כְּרַב – וההלכה היא כדברי רב, דְקָיְימָא לָן – שהרי מקובל בידינו כלל זה, דהִלְכְתָא כְּרַב בְּאִיסּוּרֵי – שההלכה היא כדברי רב במקום שהמחלוקת היא בדברים הנוגעים לאיסורים.
