ז וְגַ֣ם אָֽנֹכִי֩ מָנַ֨עְתִּי מִכֶּ֜ם אֶת־הַגֶּ֗שֶׁם בְּע֨וֹד שְׁלֹשָׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ לַקָּצִ֔יר וְהִמְטַרְתִּי֙ עַל־עִ֣יר אֶחָ֔ת וְעַל־עִ֥יר אַחַ֖ת לֹ֣א אַמְטִ֑יר חֶלְקָ֤ה אַחַת֙ תִּמָּטֵ֔ר וְחֶלְקָ֛ה אֲשֶֽׁר־לֹֽא־תַמְטִ֥יר עָלֶ֖יהָ תִּיבָֽשׁ׃ ח וְנָע֡וּ שְׁתַּיִם֩ שָׁלֹ֨שׁ עָרִ֜ים אֶל־עִ֥יר אַחַ֛ת לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם וְלֹ֣א יִשְׂבָּ֑עוּ וְלֹֽא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ ט הִכֵּ֣יתִי אֶתְכֶם֮ בַּשִּׁדָּפ֣וֹן וּבַיֵּֽרָקוֹן֒ הַרְבּ֨וֹת גַּנּֽוֹתֵיכֶ֧ם וְכַרְמֵיכֶ֛ם וּתְאֵֽנֵיכֶ֥ם וְזֵֽיתֵיכֶ֖ם יֹאכַ֣ל הַגָּזָ֑ם וְלֹֽא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃
֍ ֍ ֍
(ז) ומבאר כי תקיעות השופר והאזהרות באו חמש פעמים, שלש פעמים בגזירות רעה, פעם אחת בגזירת דבר, ופעם אחת בגזירת חרב, ואף על פי כן לא שבו. כי אחרי שהיה פעם אחת רעב, ולא שבו בתשובה, וְגַם אָנֹכִי הוספתי לייסר אתכם ברעב קשה יותר על ידי שמָנַעְתִּי מִכֶּם אֶת הַגֶּשֶׁם לאחר שהתחיל החורף, בְּעוֹד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לַקָּצִיר – שלשה חודשים קודם הקציר, שאז האדמה זקוקה לגשם, ועל ידי כך לא רק שלא צמחה התבואה, אלא הפסידו גם את הזרע שכבר זרעו, ולא היה הדבר בדרך הנראית טבעית, אלא באופן שהיתה ניכרת בו ההשגחה הפרטית, וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת, שאין עוונותיה מרובים כל כך, וְעַל עִיר אַחַת, שעוונותיה מרובים, לֹא אַמְטִיר. ואפילו באותה העיר עצמה, חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר, וזו חלקה שבעליה לא היה חוטא כל כך, או ששב בתשובה, וְחֶלְקָה אֲשֶׁר לֹא תַמְטִיר עָלֶיהָ, מחמת עונותיו של בעליה, תִּיבָשׁ לגמרי, כי לא יעברו אליה מים מהחלקה אשר תימטר, כיון שיירדו באותה חלקה גשמים בצמצום, שיספיקו רק לאותה חלקה עצמה ולא יותר.
(ח) וְנָעוּ יושבי שְׁתַּיִם ושָׁלֹשׁ עָרִים אשר לא ירד עליהם מטר אֶל עִיר אַחַת שירד בה מטר כדי לִשְׁתּוֹת מַיִם, וְלֹא יִשְׂבָּעוּ, כיון שתבוא קללה בגופם, ובכל זאת לא הועיל הדבר, וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי, נְאֻם ה'.
(ט) ותקע בשופר פעם שלישית, והִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן, שזו מכת רעב קשה יותר מהקודמות, שהתבואה עצמה מתקלקלת בשדות, הַרְבּוֹת [-ריבוי] גַּנּוֹתֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם, וּתְאֵנֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם, שהם פירות העץ, יֹאכַל הַגָּזָם [-מין ארבה], וְלֹא שַׁבְתֶּם גם עתה עָדַי, נְאֻם ה'.
