י שִׁלַּ֨חְתִּי בָכֶ֥ם דֶּ֨בֶר֙ בְּדֶ֣רֶךְ מִצְרַ֔יִם הָרַ֤גְתִּי בַחֶ֨רֶב֙ בַּח֣וּרֵיכֶ֔ם עִ֖ם שְׁבִ֣י סֽוּסֵיכֶ֑ם וָאַֽעֲלֶ֞ה בְּאֹ֤שׁ מַֽחֲנֵיכֶם֙ וּֽבְאַפְּכֶ֔ם וְלֹֽא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ יא הָפַ֣כְתִּי בָכֶ֗ם כְּמַהְפֵּכַ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־סְדֹ֣ם וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה וַתִּֽהְי֕וּ כְּא֖וּד מֻצָּ֣ל מִשְּׂרֵפָ֑ה וְלֹֽא־שַׁבְתֶּ֥ם עָדַ֖י נְאֻם־יְהוָֽה׃ יב לָכֵ֕ן כֹּ֥ה אֶֽעֱשֶׂה־לְּךָ֖ יִשְׂרָאֵ֑ל עֵ֚קֶב כִּי־זֹ֣את אֶֽעֱשֶׂה־לָּ֔ךְ הִכּ֥וֹן לִקְרַאת־אֱלֹהֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃ יג כִּ֡י הִנֵּה֩ יוֹצֵ֨ר הָרִ֜ים וּבֹרֵ֣א ר֗וּחַ וּמַגִּ֤יד לְאָדָם֙ מַה־שֵּׂח֔וֹ עֹשֵׂ֥ה שַׁ֨חַר֙ עֵיפָ֔ה וְדֹרֵ֖ךְ עַל־בָּ֣מֳתֵי אָ֑רֶץ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
(י) ולאחר שלשת גזירות הרעב שלא הועילו, שִׁלַּחְתִּי בָכֶם דֶּבֶר, בְּדֶרֶךְ מִצְרַיִם, כי רבים מעשרת השבטים ברחו באותו זמן למצרים, ושם שילח בהם ה' את הדבר, ובאותה דרך גם הָרַגְתִּי בַחֶרֶב בַּחוּרֵיכֶם על ידי מלך אשור שבא לשם, וההריגה תהיה עִם שְׁבִי סוּסֵיכֶם. ועל ידי מיתת האנשים והסוסים, וָאַעֲלֶה בְּאֹשׁ [-ריח רע של] מַחֲנֵיכֶם, וּבְאַפְּכֶם – ובאשה זו תעלה גם באפכם, כי על ידי זה נהיה דבר גדל בכל ארץ ישראל, וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי, נְאֻם ה'.
(יא) הָפַכְתִּי בָכֶם כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה, כי בא מלך אשור והגלה את רוב יושבי הארץ, ונשארו רק שומרון ובנותיה, וַתִּהְיוּ כְּאוּד [-עץ שרוף בשני קצותיו] מֻצָּל מִשְּׂרֵפָה, ובכל זאת, וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי, נְאֻם ה'.
(יב) ועתה מבאר את סיום דבריו הראשונים, 'כי לא יעשה ה' אלוקים דבר, כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים', וביאור הדבר, שתכלית הרעה שמביא ה' על עמו אינה כדי לייסרם, אלא כדי לגרום להם לחזור בתשובה, ולכן תחילה שולח להם ה' נביאים שיזהירו אותם, ועל ידי זה יחזרו בתשובה ותתבטל הגזירה, ועל כך אומר עתה, לָכֵן כֹּה אֶעֱשֶׂה לְּךָ יִשְׂרָאֵל, להזהירך מהעונשים, לא כדי שיבואו העונשים, אלא אדרבה, עֵקֶב כִּי זֹאת אֶעֱשֶׂה לָּךְ – כדי שמחמת האזהרה שאעשה לך זאת, הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ – שים לבך להתכונן לקראת ה' ולחזור בתשובה, יִשְׂרָאֵל, ואל תמתין עד שתתקיים הגזירה, אלא קודם לכן תשוב בתשובה, ותתבטל הגזירה.
(יג) ומביא ראיה על השגחתו הפרטית של ה', כִּי הִנֵּה ה' הוא היוֹצֵר הָרִים, וּבֹרֵא רוּחַ, כפי שעשה בתחילת הבריאה, ובכך הכין את הארץ ליישוב בני האדם. ומלבד זאת משגיח ה' גם על האדם בפרטות, וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ – מהו דיבורו הנאמר על ידו שלא במתכוון, מתוך רגשות הלב. וכמו שבהשגחתו הפרטית ייסד את העולם, כך יכול הוא להרוס ולהחריב את העולם, עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה – על ידי שיהפוך את השחר המאיר, לחושך, וְדֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, לשקע את ההרים בתוך המים, כפי שהיה בתחילה בריאת העולם, שכיסו המים את כל הארץ, ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁמוֹ, שהוא לבדו מושל על כל צבאות וכוחות הבריאה.
