יט גַּם־עַ֭תָּה הִנֵּֽה־בַשָּׁמַ֣יִם עֵדִ֑י וְ֝שָֽׂהֲדִ֗י בַּמְּרֹמִֽים׃ כ מְלִיצַ֥י רֵעָ֑י אֶל־אֱ֝ל֗וֹהַּ דָּֽלְפָ֥ה עֵינִֽי׃ כא וְיוֹכַ֣ח לְגֶ֣בֶר עִם־אֱל֑וֹהַּ וּֽבֶן־אָדָ֥ם לְרֵעֵֽהוּ׃
֍ ֍ ֍
(יט) כי אמנם בדיני הארץ יצאתי חייב, מחמת עדי שקר, שהם היסורים, ועל ידי שופט רשע ומליצים רעים [שהם מערכת הכוכבים והמזלות], אך גַּם עַתָּה, הִנֵּה בַשָּׁמַיִם נמצא עֵדִי, שיעיד לטובתי, וְשָׂהֲדִי – עדי נמצא בַּמְּרֹמִים, כי שם גלויה האמת, ויודעים שלא חטאתי ובאו עלי היסורים בחינם, מחמת מערכת הכוכבים והמזלות.
(כ) וכנגד מליצי הרשע שהעמידו לי במשפט שבארץ, אומר כי מְלִיצַי הטובים הם רֵעָי – רעיונותי ומחשבותי, שאני יודע שאני צדיק, והם ימליצו בעדי בדיני השמים, אך עדיין צריך אני לשופט צדק, ולכן אֶל אֱלוֹהַּ דָּלְפָה עֵינִי – בכיתי לפני ה', שיסכים להיות שופט בדיני, ובודאי יצדיק אותי.
(כא) וְיוֹכַח לְגֶבֶר עִם אֱלוֹהַּ – וההוכחות שיש להביא במשפט שיש כביכול לאדם מול האלוקים, וּבֶן אָדָם לְרֵעֵהוּ – הן אותן ההוכחות שיש להביא במשפט שבין שני בני אדם, וכיון שכך יודע אני שטענותי וראיותי נכונות וטובות, ובודאי אצא זכאי בדיני לפני ה'. ומעתה מתחיל לסדר את טענותיו ותשובותיו על דברי אליפז.
