ג הַֽמְנַדִּ֖ים לְי֣וֹם רָ֑ע וַתַּגִּשׁ֖וּן שֶׁ֥בֶת חָמָֽס׃ ד הַשֹּֽׁכְבִים֙ עַל־מִטּ֣וֹת שֵׁ֔ן וּסְרֻחִ֖ים עַל־עַרְשׂוֹתָ֑ם וְאֹֽכְלִ֤ים כָּרִים֙ מִצֹּ֔אן וַֽעֲגָלִ֖ים מִתּ֥וֹךְ מַרְבֵּֽק׃ ה הַפֹּֽרְטִ֖ים עַל־פִּ֣י הַנָּ֑בֶל כְּדָוִ֕יד חָֽשְׁב֥וּ לָהֶ֖ם כְּלֵי־שִֽׁיר׃ ו הַשֹּׁתִ֤ים בְּמִזְרְקֵי֙ יַ֔יִן וְרֵאשִׁ֥ית שְׁמָנִ֖ים יִמְשָׁ֑חוּ וְלֹ֥א נֶחְל֖וּ עַל־שֵׁ֥בֶר יוֹסֵֽף׃
֍ ֍ ֍
(ג) והטעם לכך היה, כי אותם הגויים, הַמְנַדִּים לְיוֹם רָע – נידו והרחיקו במעשיהם את היום הרע של גלותם, שלא יבוא עליהם במהרה, וַתַּגִּשׁוּן שֶׁבֶת חָמָס – ואילו אתם, ישראל ויהודה, על ידי מעשיכם הרעים, הגשתם וקירבתם את היום שבו יבוא מלך אשור ויחמוס אתכם, ועל ידי שיגלה אתכם מארצכם ישבית אתכם מלהיות עוד לעם וממלכה בפני עצמכם.
(ד) ומבאר מה היו מעשיהם של ישראל שקירבו על עצמם את ביאת מלך אשור, הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן, וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם המיוחדות לשכיבת נשים, ומבאישים אותם בחטאיהם, וְאֹכְלִים שם כָּרִים מִצֹּאן – בשר צאן שמן, וַעֲגָלִים הבאים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק, ששם מפטמים את העגלים.
(ה) הַפֹּרְטִים עַל פִּי הַנָּבֶל – המנגנים בנבל את כל פרטי הנגינה, כְּדָוִיד חָשְׁבוּ לָהֶם כְּלֵי שִׁיר – וחושבים שיהיו בכך כמו דוד המלך שהיה מנגן בכלי שיר, אך באמת הוא היה מנגן לשם שמים, והם מנגנים להנאת עצמם.
(ו) הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי [-כוסות גדולות] יַיִן, וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ – ויסוכו את גופם בשמן המשובח ביותר, שהוא שמן אפרסמון, וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף – ולא הצטערו ונהיו חולים מחמת הרעה הנשקפת לבוא עליהם.
