י. כל הכלים שנשברו, אפילו שנשברו בשבת, מותר לטלטל שבריהם אם ראויים לשום מלאכה, כגון לכסות בהם החבית או פי הפך וכיוצא, אבל אם אין ראויים לשום מלאכה אסור לטלטלם. ואם נשברו במקום שיכולין להזיק כגון שהם כלי זכוכית, מותר לפנות השברים כדי שלא יזוקו בהם, אך שברי כלי חרס שאין מזיקין לדורס עליהם, אסור לפנותם, ואף על פי שבני אדם דורסים עליהם ועי"כ משתברים יותר ע"י דריסה, אין בכך כלום כי הוא דבר שאינו מתכוין. והא דאמרינן דמותר לטלטל השברים אם ראויים לשום מלאכה, היינו דוקא כלי שנשבר כולו, אבל אם לא נשבר כולו אלא רק חתיכה ממנו ועדיין הכלי משמש תשמישו הראשון, אין חתיכה זו של השבר מותרת בטלטול אא"כ היא עצמה עדיין ראויה קצת לתשמישה הראשון, אבל אם אינה ראוייה לתשמישה הראשון, אף על פי שראויה לתשמיש אחר, כגון לכסות בה כלי וכיוצא, הרי זה אסור לטלטלה, דמקרי נולד, כיון דנשברה מן הכלי בשבת עצמו. ולכן אם נשברה בחול, אז מותר לטלטלה בשבת אם ראויה לשום תשמיש, אף על פי שאין ראויה לתשמישה הראשון, ואף על פי שעתה בשבת אין לו צורך להשתמש בה, עכ"ז כיון דהיא ראויה לאיזה תשמיש מותר לטלטלה, ורק אם זרקה לאשפה מבע"י, אסור לטלטלה בשבת אף על פי שראויה לשום תשמיש, דכיון דזרקה לאשפה ביטלה מתורת כלי, ונאסרה בטלטול לכל אדם אפילו לעניים, דאזלינן בזה בתר הבעלים. מיהו זה דוקא אם זרקה לאשפה מבע"י, אבל אם זרקה לאשפה בשבת, מותר לטלטלה, הואיל והיה עליה תורת כלי בבין השמשות שהוא תחילת כניסת שבת:
