ח) כל שיש בו שם לעבודה זרה, לא יעשה למלאכת הקודש, אף על פי שהוא מותר בהנאה.
אי זהו 'אתנן' שאסרה תורה, האומר לזונה הא ליך דבר זה בשכריך. אחד [-בין] זונה כותית, או שפחה כנענית, או ישראלית שהיא ערוה עליו, או מחייבי לאוין. אבל הישראלית הפנויה, אפילו היה הבא עליה כהן, אתננה מותר. וכן אשתו נדה, אתננה מותר, אף על פי שהיא ערוה וחייב עליה כרת.
ט) נשא האדם אחת מחייבי לאוין, כל דבר שיתן לה מחמת בעילה, הרי זה אתנן, ואסור. והזכור – הבא על הזכר ונותן לו אתנן, אתננו אסור. נתנה האשה אתנן לבועל, הרי זה מותר לקרבן משום אתנן.
