ט) אין מביאין מנחות ונסכים, לא מן הטבל – תבואה שלא הופרשו ממנה תרומות ומעשרות, ולא מן החדש קודם להבאת העומר, שהתבואה אסורה באכילה, ולא מן המדומע – תבואה שמעורבת בה תבואה אסורה, ואין צריך לומר שאין מביאים מערלה וכלאי הכרם, שהם אסורים בהנאה, מפני שהיא מצוה הבאה בעבירה, שהקדוש ברוך הוא שונאה. ואם עבר והביא, לא נתקדשו להיותן ראויין לקרבן, אבל נתקדשו להפסל, ויהיו כקדשים שנפסלו.
י) כל המנחות, אין מביאין אותן מן החדש – מהתבואה החדשה, אף לאחר הקרבת העומר, שהתבואה מותרת באכילה, קודם הבאת שתי הלחם, לכתחלה, שהרי נאמר בהן – בשתי הלחם 'בכורים לה", שזו תהיה המנחה הראשונה לה' מהתבואה החדשה. ומכל מקום אם הביא, כשר. ומביאים נסכים מן המוקצה ביום טוב:
