יא) מצות עשה למלוח כל הקרבנות קודם שיעלו למזבח, שנאמר 'על כל קרבנך תקריב מלח'. ואין לך דבר שקרב למזבח בלא מלח, חוץ מיין הנסכים, והדם, והעצים. ודבר זה קבלה – קיבלוהו חז"ל במסורת, ואין לו מקרא לסמוך עליו. ומצוה למלוח הבשר יפה יפה, כמו שמולח בשר לצלי, שמהפך את האבר ומולח. ומכל מקום אם מלח כל שהוא, אפילו בגרגיר מלח אחד, כשר:
יב) הקריב קרבן בלא מלח כלל, לוקה, שנאמר 'ולא תשבית מלח ברית אלהיך', וזו מצוות לא תעשה שלוקים עליה. ואף על פי שלוקה, הקרבן כשר, והורצה, חוץ מן המנחה, שהמלח מעכב בקמיצה, שנאמר 'ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך:
